קהילה חושבת

דרך חדשה – לראש השנה

דרך חדשה "פעם אחת אמר רבינו משל. אדם תעה כמה ימים ביער ולא היה יודע איזוהי דרך נכונה. פתאום ראה

בין מים למים

הוא הגיע אליה בשעת בוקר מוקדמת, יודע שלפניו עוד יום עמוס לכלוך של אנשים אחרים. הבוקר היה מסוג הבקרים שהשינה והערות לא לגמרי ניתקו זו מזו, ובדרך כלל התוצאה היא בליל מחשבות גבוהות ונישאות עד רום שמיים

חג שיא השיגרה

חג הקציר או חג מתן תורה? שני שמות החג נשמעים כמו שמות של אירועים יוצאי דופן השונים זה מזה. אך

קריאת מגילת העצמאות בטעמים – האמנם?

סופרלטיבים רבים ניתן להעניק למגילת העצמאות – היא היסטורית, היא מכוננת, היא חשובה, היא יפה, היא אנושית, היא ישראלית. אך דבר אחד לא ניתן לומר עליה – היא אינה קדושה.

שתי דקות לשתוק עם אלוהים

השנה כשתגיע הצפירה, אדע שהצפירה היא הזמנה אמיצה לעצירה מסוג אחר. אשחרר את עצמי מלהעלות מראות מפורטים כדי להיחרד או לבכות

על חיבור, כנות ובחירה

מאז שאני זוכרת את עצמי האמנתי באלוהים. עובדה זו תמיד הייתה חלק ממני וחיה לצידי את החיים, לא דורשת איזו

נגיעה במהות הקהילה המתפללת

אף על פי ש״קהילת התפילה״ מהווה משאב יקר עבור החברה, היא מציבה בפנינו אתגר לא פשוט. לא מעט מחסידיה, ואני ביניהם