פורסם במקור כמכתב לקהילה בתאריך ה-8 ביוני 2017, י"ד בסיון ה'תשע"ז על רקע שאלות רבות על התפילה בבית פרת ירושלים,

"לעם קטן אחד… ניתן ליצור את הפרינציפ של ההתקדמות. זהו העם היווני. לבד מן הכוחות הסמויים של הטבע, אין דבר

על אקסיומות, סמכות ושיח בגובה עיניים לפני כעשרים שנה טבע ארי אלון את הניגוד “אדם רבני / אדם ריבוני”, ומאז

האם ישנו אדם שאינו כבול לזמן כלשהו? יש לי חברים שלא מוכנים לוותר על אימון קבוע בחדר כושר, אחרים שמקדישים את חייהם

מאמר זה עוסק בזהות אישית וקבוצתית, ובעיקר בשני מרכיבים מרכזיים של גיבוש הזהות: ראשית, יצירת ה’אחר’ והיחס הספירלי של הגדרת

נקודת המוצא שלי בדברים הבאים היא שהרוב המוחץ של תלמידי מערכת החינוך הממלכתית בישראל הם יהודים, ועל כן מן הראוי

’לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי’: הזדהות עם קהילה כדרך אמצע בין קיצוניות אינדיבידואליסטית וקיצוניות דתית־מטפיזית ערב שבת יורד על ירושלים, רוח קרירה

בערב שבת האחרון לקחתי כהרגלי את הסידור, פתחתי אותו והתחלתי לשיר את ’ידיד נפש‘. המשכתי לששת מזמורי התהילים, ל‘אנא בכוח‘,