קהילה חושבת

בלוג הבוגרות והבוגרים

במה ליצירה והרחבת דעת

לפני בערך שמונה שנים, כשניהלתי את בית פרת ירושלים, עשינו בצוות הבוגרות והבוגרים לימוד מתמשך על קהילתיות. גילינו שיש על זה מחקרים ותיאוריות ואפילו נפגשנו…
לפני 30 יום נפרדנו מבנימין יוגב (בוג'ה), איש חינוך ענק ומגדולי המורים לתרבות ומורשת החג הקיבוצי. בית העמק, הקיבוץ שבו גדלתי, קיבוץ חילוני של התנועה הקיבוצית, היה גם הקיבוץ של בוג'ה. בילדותי זכיתי לחגוג את החגים בהובלתו, להתפלל לצידו בבית הכנסת של הקיבוץ ולשמוע ממנו דברי תורה.
לפני 30 יום נפרדנו מבנימין יוגב (בוג'ה), איש חינוך ענק ומגדולי המורים לתרבות ומורשת החג הקיבוצי. בית העמק, הקיבוץ שבו גדלתי, קיבוץ חילוני של התנועה הקיבוצית, היה גם הקיבוץ של בוג'ה. בילדותי זכיתי לחגוג את החגים בהובלתו, להתפלל לצידו בבית הכנסת של הקיבוץ ולשמוע ממנו דברי תורה.
למרות שבילדותי, עד כמה שישמע הדבר מפתיע, מעולם לא ראיתי ולו דינוזאור אחד חי ונושם, ובטח שלא ראיתי דינוזאור חובש כיפה, לקחו הדינוזאורים תפקיד מרכזי בחיי הדתיים כילד, וכבוגר למחצה. הדינוזאורים היו הראשונים שחילצו אותי מהשיממון המוחלט שאחז בי בתפילות שחרית בבית הספר היסודי.
  להרבה מאיתנו יש תפילה אהובה ביום כיפור. לפעמים זה המנגינה, או המילים שממש מדברות אלינו, לפעמים חוויות ילדות, בית הכנסת או החזן שאנחנו זוכרות…
דתל"שיות היא לא כאב בחיים שלי. אפשר לזקוף זאת לזכות העובדה שבשנים שמאז סוף התיכון אני נמצאת בסביבה של בתי מדרש מעורבים, או לכך שזה היה מהלך טבעי ופשוט, או בגלל שהשיחות על הנושא עם הקרובים לי היו פתוחות וכנות. לפעמים אני שוכחת מהזהות הזו ונזכרת פתאום, וזה מרגיש כמו להעמיס תיק כבד על הגב ולהבהל מזה שהכומתה נעלמה וצריך לקחת רגע להרגע ולהזכר שצה"ל נגמר כבר מזמן, גם אם חקק בי הרגלים.
לא ניסיתי לכתוב מאמר סדור. אדרבה. בחשש ובהיסוס אני משתפת מפעימות ליבי. הדברים נכתבו בכתיבת רצף, ללא עריכה משמעותית, כי אני מרגישה שהלב שלי כרגע…
בא לי לעשות יחסי ציבור לתשעה באב, אני יודעת שאני אצא פולנייה אבל לא אכפת לי. כבר כמה שנים שאני אומרת לחברים "איזה כיף שמגיע תשעה באב", אפשר להאנח ברווח, בלי תחושת אשמה, להאנח עמוקות, אנחה משברת לב, בלי לחשוש שאנשים מסביב יחשבו...
כן קשה להודות אבל מספיק להסתתר: אם לא מערכת הרווחה לא הייתי איפה שאני היום. אם לא מערכת הרווחה יתכן והייתי היום דור שלישי לעוני.…
אמנם אף אחד לא בטוח מה זה אומר ואיך זה יראה, אבל עושה רושם שלהרבה אנשים יש כבר ציפיות לגבי בית הספר הזה. לחלק יש ציפיות לחינוך יהודי שמחבק אל תוכו את "הרצף", לחלק יש ציפיות שבית הספר הזה יעודד את הילדים להיות הגרסה הכי טובה של עצמם...
פריבילגיה, זכות יתר, מין הטבה שיש לך בחיים שלא כל העולם נהנה ממנו. כלומר, משהו שאני מסתובב איתו ביום יום אולי אפילו בלי להרגיש אותו,…
כבר יותר מחודש שאני לוקחת חלק בחבורה מופלאה: חבורה יוצרת עצמאות. יחד עם מוס, יעל ועדי אנחנו מנסים לחשוב כיצד נייצר את העצמאות ממש גם…

"קָשֶׁה לִשְׁתֵּי קֻנְכִיּוֹת לְשׂוֹחֵחַ שִׂיחָה-שֶׁל-מַמָּשׁ
כָּל אַחַת מַטָּה אֹזֶן לַיָּם שֶׁלָה.
רַק שׁוֹלֵה-הַפְּנִינִים אוֹ סוֹחֵר-הָעַתִּיקוֹת
יָכוֹל לִקְבּוֹע בְּלִי חֲשָׁשׁ: אוֹתוֹ יָם"

ט. כרמי