מחשבות על פורים
נתחיל בווידוי: פורים תמיד היה החג השנוא עלי. משהו בשילוב של הדרישה להתחפש, החורף שהורס כל תחפושת והשמחה המאולצת.
נתחיל בווידוי: פורים תמיד היה החג השנוא עלי. משהו בשילוב של הדרישה להתחפש, החורף שהורס כל תחפושת והשמחה המאולצת.
למה חשוב לי לומר שאני פמיניסטית מזרחית? כי הרעיון מאחורי הפמיניזם נהדר, אבל לא תמיד נעשה בדרך שאני מתחברת אליה
מהי אותה מציאות בה אנו חיים? האם רק מה שנמצא במודע ובשליטה כל הזמן הוא המציאות שלי?
כאשר אנו נקראים בפורים "לבסומי בפוריא עד דלא ידע", אנו מוזמנים לבחון את הנחותינו בקשר לדברים שאנו יודעים ואלו שלא
אפשר לפתוח את הידיים רחוק ולצפות למשהו הזה, הלא ידוע, המפתיע בהתחדשותו.
א. "כנגד ארבעה בנים" – תהיות על חופש
אל תקרי 'חָרוּת' אלא 'חֵרוּת' דורשים חכמינו בשמות רבה. בכך הם רומזים לנו, כי המנהג לראות דווקא את חג הפסח כ"חג החירות", טעות ביסודו
"קָשֶׁה לִשְׁתֵּי קֻנְכִיּוֹת לְשׂוֹחֵחַ שִׂיחָה-שֶׁל-מַמָּשׁ
כָּל אַחַת מַטָּה אֹזֶן לַיָּם שֶׁלָה.
רַק שׁוֹלֵה-הַפְּנִינִים אוֹ סוֹחֵר-הָעַתִּיקוֹת
יָכוֹל לִקְבּוֹע בְּלִי חֲשָׁשׁ: אוֹתוֹ יָם"
התרגלנו לאחוזי פתיחה גבוהים – מבטיחים לשמור על הסטנדרט.
בית פרת – מדרשה ישראלית | יישוב אלון | ד.נ מזרח בנימין 90618 | טל: 02-6566209 | פקס : 02-9979122 | info@beitprat.org
בית מדרש ישראלי (ע״ר)
תגובות אחרונות