קול שונה מפי האתון
תמר זעירא
כדמות נשית, האתון מתחילה את הסיפור מעמדה של נחיתות. הסיפור בכלל עוסק בבלעם, והיא מוזכרת רק בדרך אגב.
קהילה חושבת.
במה ליצירה ולהרחבת הדעת.
נחיתה
לימור ברוכי
כשהודיעו לאמא שסבא נפטר היא לא בכתה, עיניה הצטמצמו אבל לא ירדו דמעות כלל.
על חינוך לתיקון השפה
אור שפירא
בלשנים רבים ראו עצמם כמחנכים ומורים כיצד יש לדבר. לטעמי יש בגישה זו טעות.
ליצור את השיח
רגב בן דוד
השיח על השבת בישראל, כמו ברוב הנושאים הקשורים לדת ותרבות יהודית או לדת ומדינה, הוא לרוב שיח 'לעומתי', 'דווקאי' ומתנצח
הקהילה עבור היחיד
יונתן נבו
מהי המהות שאותה קהילה מעניקה ליחיד? איזו תחושה הוא חש שהופכת אותו ליותר מסתם אדם? אציג ארבע תשובות ואדגים אותן.
על החינוך היהודי שדרוש לנו
רגב בן דוד
הרוב המוחץ של תלמידי מערכת החינוך הממלכתית בישראל הם יהודים, ועל כן מן הראוי והרצוי שיזכו לחינוך יהודי נאות
על חינוך לזהות יהודית בעולם משתנה תמידית
עמרי דינור
העולם היום משתנה בקצב בלתי נתפש. הגלובליזציה, ואִ תה מהפכת המידע, התחבורה והטכנולוגיה, הביאו את התהליכים העולמיים בכלכלה, פוליטיקה, תקשורת וסביבה לנקודת אל־חזור. עדות לכך
השמאל הישראלי: "ממעמד לעם" – ובחזרה
רגב בן דוד
[פורסם ב"הארץ", 5.1.16: http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2814202] בשנת 1933 פרסם דוד בן-גוריון את החיבור "ממעמד לעם", ובו ניסח את יסודות הממלכתיות ונטישת הסקטוריאליות של זרם הפועלים לטובת הנהגת העם
מנבואה לכהונה – ובחזרה: השמאל בישראל בין ממלכתיות למגזריות
רגב בן דוד
בשנת 1893 הציע אחד-העם ניתוח מבריק שכאילו נכתב למחנה הליברלי של ישראל בשנת 2016. במאמר "כהן ונביא" הוא מזהה שני טיפוסי מנהיגים – אחד בלתי-מתפשר במאבקו
"קָשֶׁה לִשְׁתֵּי קֻנְכִיּוֹת לְשׂוֹחֵחַ שִׂיחָה-שֶׁל-מַמָּשׁ
כָּל אַחַת מַטָּה אֹזֶן לַיָּם שֶׁלָה.
רַק שׁוֹלֵה-הַפְּנִינִים אוֹ סוֹחֵר-הָעַתִּיקוֹת
יָכוֹל לִקְבּוֹע בְּלִי חֲשָׁשׁ: אוֹתוֹ יָם"
תגובות אחרונות