מאמרים.
את כתביו של פרופ' אליעזר שביד פגשתי לראשונה בשנה שבה החלטתי שכדאי לי להכיר קצת יותר מקרוב את ארון הספרים היהודי, ונחשפתי לעומק השבר. זו הייתה חוויה של מעין גלות רוחנית קיצונית, כזו שהיא נחלתם
נס גדול היה פוליטיקה
"לעם קטן אחד… ניתן ליצור את הפרינציפ של ההתקדמות. זהו העם היווני. לבד מן הכוחות הסמויים של הטבע, אין דבר
שבע מי יודע ? מחשבות על ידיעה
אז צריך לדעת או לא צריך לדעת? במסכת מגילה מובאת אמרתו של רבא: “מחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע
בין זיכרון, חירות ועצמאות
בלוח השני העברי, הדרך מהחירות לעצמאות עוברת דרך הזיכרון. לפחות חלק מהרצף הזה אינו מקרי
הדברים החשובים באמת , סמויים מן העין
לפרשת כי תישא הושיע.. את.. עמך… וברך.. את.. נחלתך.. ורעם.. ונשאם.. עד..איפה 'העולם'? מישהו ראה את 'העולם' !?! כך היינו
להעלות נר תמיד
הכול זמני במשכן. מוכן לתנועה. נוח להתקפל, לעבור בקלות ממקום למקום. אין קביעות. ארבעה פרשות מוקדשות למבנה, מהרגש שליווה את
מכת בכורות – לריח טוב
"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק-לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד-עוֹלָם: וְהָיָה כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-הָעֲבֹדָה הַזֹּאת: וְהָיָה כִּי-יֹאמְרוּ
אני מאמין משום שזה אבסורד
אני מאמין משום שזה אבסורד : Credo quia absurdum est (טרטוליאן) תנועות משיחיות – גאולה פרדוקסלית בספר "האדם מחפש משמעות"
על מדרגות הרבנות
אתגרים והתמודדות עם טקס הנישואין במדינת ישראל כצעירים וצעירות יהודים במדינת ישראל, המפגש הראשון המשמעותי שלנו עם הממסד הרבני מגיע
“היֹה היה”
האם לימוד היסטוריה הוא עבדות הזמן? האם ישנו אדם שאינו כבול לזמן כלשהו? יש לי חברים שלא מוכנים לוותר על אימון קבוע
