כנגד ארבעה בנים דיברה התורה: אחד חכם, אחד רשע, אחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול. לדעתי יש להם מה להגיד על הסיכסוך.
חכם, מה הוא אומר?
תלמדו אותי את הכל כי אני לא יודע מספיק. מה בדיוק קרה בין עראפת וברק בקמפ דיוויד? כמה ערבים גורשו מבתיהם במלחמת העצמאות? האם כל הפלסטינים רק רוצים להרוג אותנו או שיש גיוון אצלם כמו שיש אצלנו? החכמה תקרא כל ספר שהיא תמצא ולא תסתפק בעיתון ישראלי אחד כי היא רוצה לשמוע כמה שיותר קולות. הוא ילמד ערבית כדי לראות בעצמו מה הם אומרים עלינו. אנחנו תלויים בחכמה כי היא מעשירה את השיח הישראלי. יהי רצון שנהיה כמותה.
רשע מה הוא אומר?
מה העבודה הזאת לכם? לכם ולא לו. כי הרי הוא יודע שדעתך לא תשפיע על דעתו. אולי היא בטוחה מדי בדעתה או פשוט מפחדת מדעתך אבל אין ספק שבמילים של מיכה (בספר "מלכוד 67"), היא איבדה את היכולת להקשיב. לשמאלנים לא אכפת מבטחוננו כי הם רק רוצים להרשים את האירופאים. לימנים לא אכפת מדמוקרטיה כי המילה הזאת לא מופיעה בתורה. בכלל אין על מה לדבר בנוגע לערבים כי הם רק רוצים להעיף אותנו מכאן. הרשע רק מדרדר את השיח והלוואי שהוא ייעלם. בכל זאת יהי רצון כשנפגוש אותו שלא נקהה את שיניו. בוא נחבק אותה, נלמד איתה דף גמרא, ונראה לה שהאחר לא כזה רע.
אני הכי אוהב את התם. כי למרות הכל, הוא עדיין מסוגל לשאול מה זה? למה? אף אחד לא רוצה אלימות אז למה אנשים מתים? אף אחד לא אוהב את המצב שבו מדינת ישראל שולטת במאות אלפי אנשים שהם לא אזרחיה אז איך זה שהוא קיים חמישים שנה? הרי כולם רוצים שלום, האם הדרישה לשלום עכשיו היא כזאת הזויה? שאלתה נוגעת לליבי. אינתיפאדות, מבצעים, פיגועים, מחסומים…בלי לשפוט ובלי להבין הוא מסתכל על המציאות וצועק: מה זה?? יהי רצון שמעולם לא נאבד את הקול התם היפה. יהי רצון שהכעס והתסכול והפחד והעצב והבכי תמיד ילוו על ידי הבלבול התמים של התם שלא מסוגל להבין מה קרה.
אבל אני הכי מפחד מההוא שאינו יודע לשאול. כי בשבילה, אין שאלות בנוגע לסכסוך. יש רק מציאות. תהיה מלחמה כל כמה שנים ודקירה כל כמה ימים. הם תמיד ישנאו אותנו ואנחנו לא חייבים להם כלום. אולי נכדינו יזכו לשלום אבל המילה הזאת לא רלוונטית במצבינו הנוכחי. ראינו אותה בבחירות האחרונות כשהבקבוקים של שרה יותר הטרידו את החברה הישראלית מאשר הכיבוש או לפני חודשיים כשחוק ההסדרה לא זכה לדיון ציבורי רציני באמת. הילדה שאינה יודעת לשאול היא ילדה שאיבדה תקווה. יהי רצון שלא נהיה כמותו כי עוד לא אבדה תקוותנו. יהיה רצון שכשנפגוש אותו, נזכור את הציווי של ההגדה "את פתח לו" ונשתף איתו חזון, רעיונות, ותקווה.
*** לצפייה וכתיבת תגובות גללו מטה
