השבת מזווית קצת אחרת | על פי אברהם יהושע השל

אור קרסנר

שתף/י לרעך כמוך!

ואהבת?

מאז שאני מכירה את עצמי השבת תמיד הייתה חלק חשוב מחיי, משום שהיא הייתה טבועה בי מאז ומעולם, כבחורה שגדלה בהווי דתי, למרות שהורי פתחו בפני את האפשרות לבחור האם להמשיך לשמור את השבת או לסטות מן הדרך – תמיד בחרתי להאמין גם כשהיו לי שאלות שלא בהכרח מצאתי תשובות.

אני זוכרת את הימים שבהם אמי הייתה מדליקה נרות. זה היה הזמן שלי להתבודד עם עצמי בחדר, לשחק בלגו, או לקרוא ספר שלא הספקתי לקרוא משום ששגרת היום יום מנעה ממני להרגיש את התחושה הזאת שאני יכולה סוף סוף להתחבר לעצמי ולהתנתק מפני כל הפיתויים מסביבי, לנסוע, להדליק טלוויזיה. כאשר מגיעה השבת אני מתחברת לעצמי מחדש ורואה סוף סוף את בורא עולם.

כאשר התחלתי ללמוד בתוכנית אלול, חשתי הרגשה שונה בשבתות במדרשה. השבת נהפכה להיות אפילו יותר משמעותית ממה שחשבתי קודם לכן. למרות שגם בעבר היא הייתה חלק משגרת חיי, במדרשה היא הופכת לאוניברסלית במובן מסוים, כי אני זוכה לשמור אותה עם אנשים שונים שהכרתי בתוכנית, שלא כולם הגיעו מהמסגרת הדתית שבה גדלתי. כך אני זוכה לראות את השבת מזווית קצת אחרת.

אחד מהשיעורים שזכורים לי היה על רבי אברהם יהושע השל, בהנחיית דרור בונדי. בהתחלה חשתי הסתייגות מהשיעור במידה מסוימת, מפני שלא הסכמתי עם דעותיו של השל, ומדי פעם גיחכתי לעצמי כאשר המרצה היה אומר שהקשר בין אלוהים לאדם הוא נמשל לקשר בין ישראל לאלוהים. מה הוא בעצם מנסה לומר כשהוא ממשיל את הקשר בין ישראל לקשר אינטימי?

לאחר סיום התכנית, המשכתי להגיע לעוד שבתות משותפות של המדרשה, בעיקר לשבתות של חברי למחזור. באחת משיחותיי עם החברים מצאתי את עצמי משוחחת עם אחד מחברי, וראיתי שהוא מחזיק בידו את הספר של השל, "השבת". בהמשך הבנתי שהגישה של החבר הזה כלפי השבת השתנתה, כי כאשר הכרתי אותו בתחילת התוכנית הוא הגדיר את עצמו כבן אדם שלא אוהב להגדיר את עצמו כ"מאמין", שהוא למעשה בן אדם לא דתי. זה גרם לי יותר להסתקרן ולגלות מה עומד מאחורי ההחלטה שלו.

ערב שבת נמשך ושוב נפגשנו כל החברים אבל הפעם נפגשתי עם אותו בחור הזה לבד, חשתי לפתע שכל העולם עוצר מלכת, ואז סוף סוף הבנתי למה בעצם התכוון המרצה באותם ערבים שדיבר איתנו על אברהם יהושע השל. הבנתי למה הוא התכוון כאשר הוא המשיל את עם ישראל ואלוהים לקשר זוגי. כאשר השבת מגיעה אל חיינו, אנחנו מבדילים אותה מיום חול רגיל. שבת היא זמן של קודש, אין את הפיתויים ואת שגרת היום הרגילה שלנו. השבת היא רגע שאנחנו נפגשים עם האנשים האהובים עלינו, הזמן שיש לנו כדי להקדיש לאחר ולאהוב אותו. זה כמו להיתקע בפקק תנועה עם הבן האדם האהוב עלינו מכל, ובאותו הזמן להיפגש עם אלוהים מחדש, כאשר אנו פונים באכפתיות לאיש ורעהו. נוצר רגש אהבה או זמן אינטימי, השבת הוא רגע קדוש בין אלוהים לאדם.

באותו רגע הבנתי מה היא מצוות השבת. השבת קיימת לא רק על מנת שלא נעשה מלאכות שביום יום אדם רגיל עושה, או להתפלל שלוש תפילות ביום. שבת היא זמן להיות עם האנשים שאני אוהבת, משפחה, חברים או אפילו עם בן זוג ולחוש את התחושה הרוחנית ואת הקשר ביני לבין אלוהים, תחושה שלא ארגיש לעולם אם לא אשמור את מצוות השבת.

כתיבת תגובה

מומלצים:

על החורבן הצפוי והרשות הנתונה

לפעמים,כשאני מדברת עם סבתא שלי – אני מדמיינת שיחות עם הנכדה העתידית שלי. אנחנו בסלון, עם כוס תה, היא על שרפרף עץ, אני על איזו כורסת זקנים כזו, מנסה לגלגל לעצמי שיחה בראש ולדמיין: מה יעניין אותה? מה חשוב שאתאמץ לזכור כדי שאוכל לספר?

קרא/י עוד »

"ואל תעוררו את השנאה שלא תחפץ"

השיפוט, הכעס וההתנשאות, גם הם עוול, גם הם חורבן, אינם יכולים להיות הפתרון לחורבן הפיזי של המערכת האקולוגית. התיקון הפיזי קשור בתיקון הנפשי ולאופן בו נבחר לדבר על המשבר איש עם רעהו.

קרא/י עוד »
על מחאת המורות והמורים

על מחאת המורים והמורות

המערכת מדממת. זה נשמע ביטוי דרמטי, אבל בהיעדר השכר וגם התנאים המתאימים, מורות טובות ואיכותיות פשוט עוזבות. כמות החוסרים היא מטורפת, וההשפעה על בתי הספר

קרא/י עוד »

פונדקאות אקטיבסטית

*פורסם במקור בפרופיל הפייסבוק של שלומית* החלטה מרגשת מאוד התקבלה השבוע בבג"ץ בנוגע לאישור הליך פונדקאות לזוגות גברים. איתה הגיעו עדת המבקרים והחוששים, לגבי הרחבת

קרא/י עוד »