ויחזק ה' את לב פרעה

שחר בן עמי

שתף/י לרעך כמוך!

ואהבת?

הוא היה בן עשר כאשר גילו לו שיש לו את היכולת המיוחדת לחזור בזמן, ולנסות שוב. "זוהי תופעה נדירה מאוד" הסבירו לו. "ואנחנו מקפידים גם לשמור עליה בסודיות. עדיף ככה. תתקשר אם יהיו לך עוד שאלות".

אבל הסיפור שלו באמת מתחיל כמה שנים אחרי כן, בפעם הראשונה שהוא פגש את אהבת חייו. קראו לה נאווה. "איזה שם יפה" הוא כמובן אמר לה. היא חייכה, אולי, ועברה הלאה. אפילו לא שמה לב אליו. הוא ישב במקרה קרוב אליה, ושמע היטב את השיחה המעמיקה שהתחילה עם חברתה. התאהב בה תוך 37 דקות. הדיבור שלה, החיוך שלה. הסיפורים שלה, שחשפו בן אדם מתלהב וענו ופעיל. וחכם, וחושב. ומתחשב. שמח. כל התכונות שהוא אפילו לא ידע שחשובות לו, תיארו אותה. עברו הרבה חודשים בהם הוא ניסה להתחבר אליה, וכל אינטראקציה רק חיזקה את האהבה שלו אליה, והוודאות שהם מתאימים אחד לשניה על אמת. כדאי גם לדעת שהוא גם היה מהבחורים האיכותיים. שהרבה שאלו עליו, והוא דחה את כולם בצניעות. לא סתם הוא חשב שיתאימו ביחד.
הוא הבין שהיא לא מושלמת – מאחרת כל הזמן, לא מאורגנת. לפעמים ספונטנית מדי, ופוגעת. או מתחייבת ליותר מדי אנשים, ושוכחת או מבריזה.

מושלמת או לא, העיקר היה שהוא מאוהב בה.
והיא?
בסוף השנה, שאל אותה אם היא תצא איתו לגלידה. היא חייכה אליו. "מצטערת, דני. אתה שואל מאוחר מדי. אני כבר בקשר חזק עם רון, לא ידעת? אם היית רק שואל לפני חצי שנה…".
חצי שנה, הוא החליט, זה לא הרבה מדי זמן.
הוא יחזור לתאריך עם היכולת המיוחדת שלו, ויתפוס אותה לפני תחילת הקשר. חזר בזמן.
כאשר הוא הגיע ליום המכוון, הוא שאל אותה אם היא תצא איתו לגלידה היא חייכה אליו. "מצטערת, דני. אני לא מוכנה עכשיו לקשר. אולי תשאל שוב עוד כמה חודשים?".
עכשיו הוא הבין. היא נחמדה מדי, כמובן, לסרב לו בדרך ישירה.
הוא אהב אותה עוד יותר.
הוא גם ידע, בתוך תוכו, שהם יהיו זוג נפלא. הוא רק עוד לא מספיק נפתח מולה, אז איך היא תדע? אם היא רק תכיר אותו, ותבין, הם יהיו מאושרים.
אז הוא חזר לאותו יום ראשון שפגש אותה, והתחיל את הכל מחדש. הפעם הוא הצליח להיפתח אליה מיד, כי הרי הוא כבר הכיר אותה שנה."נאווה, איזה שם יפה" הוא התחיל. היא חייכה, אולי. לא התלהבה.
חזר שוב בזמן.
"נאווה-"
"איזה שם מעפן," צחק לה עם חיוך.
היא צחקה. "זה עוד לא אמרו לי… ואתה, איך קוראים לך?".

וכך, כל פעם, הוא גילה את הכוח בחזרה בזמן.
הוא למד אותה.
הוא הכיר אותה יותר טוב מכל חבר, הורה, אח, יותר משהיא הכירה את עצמה.
אחרי שלושה חודשים שאל אם תצא איתו לגלידה.
היא חייכה.
"דני! וואי, אני אשמח. מדהים כל פעם איך אתה בול קולט אותי…"
לאחר שישה חודשים התארסו.

כך מרגיש אושר? שאל את עצמו.
הוא הרי הצליח, אבל…~~

תגובה אישית לשילוב של "ויחזק ה' את לב פרעה" שקראנו לפני כמה שבועות & הסרט about time & כל אלו לפניי שטענו שאפילו עם מכונת זמן, לא נצליח לשנות את המציאות. עכשיו אני מבינה מה זה אומר לפחד יותר מההצלחות מאשר הכשלונות.

כתיבת תגובה

מומלצים:

על החורבן הצפוי והרשות הנתונה

לפעמים,כשאני מדברת עם סבתא שלי – אני מדמיינת שיחות עם הנכדה העתידית שלי. אנחנו בסלון, עם כוס תה, היא על שרפרף עץ, אני על איזו כורסת זקנים כזו, מנסה לגלגל לעצמי שיחה בראש ולדמיין: מה יעניין אותה? מה חשוב שאתאמץ לזכור כדי שאוכל לספר?

קרא/י עוד »

"ואל תעוררו את השנאה שלא תחפץ"

השיפוט, הכעס וההתנשאות, גם הם עוול, גם הם חורבן, אינם יכולים להיות הפתרון לחורבן הפיזי של המערכת האקולוגית. התיקון הפיזי קשור בתיקון הנפשי ולאופן בו נבחר לדבר על המשבר איש עם רעהו.

קרא/י עוד »
על מחאת המורות והמורים

על מחאת המורים והמורות

המערכת מדממת. זה נשמע ביטוי דרמטי, אבל בהיעדר השכר וגם התנאים המתאימים, מורות טובות ואיכותיות פשוט עוזבות. כמות החוסרים היא מטורפת, וההשפעה על בתי הספר

קרא/י עוד »

פונדקאות אקטיבסטית

*פורסם במקור בפרופיל הפייסבוק של שלומית* החלטה מרגשת מאוד התקבלה השבוע בבג"ץ בנוגע לאישור הליך פונדקאות לזוגות גברים. איתה הגיעו עדת המבקרים והחוששים, לגבי הרחבת

קרא/י עוד »