זה לא נגמר עד שסבא שר

ניב שפירא

שתף/י לרעך כמוך!

ואהבת?

כשהגיעו לאיטליה, הדבר הראשון שעשה היה לקנות כרטיס לאופרה דון ג'ובאני בתיאטרון לה סקאלה
במשך שנים הוא וסבתא היו מכניסים את אמא ואת "דוד נן" לפיאט 500 שנת 68' ונוסעים לנהריה רק כדי לרכב בכרכרה רתומה לסוס.

ברומניה, כך סיפר סבא, בכל מוצאי שבת היו מזמינים הוריו כרכרה רתומה לסוס, לוקחים את שני בניהם ויוצאים למסעדה ולאחר מכן לאופרה. סבא תמיד אהב אופרה ומחזמרים (תודה אקדמיה על התיקון המבאס), לראות אותו מרקיד את אצבעו מחוץ לקצב ומהמהם תווים אקראיים בחדווה כה רבה זו חוויה בפני עצמה, אך עד שסיפר לי את סיפור הכרכרה מעולם לא הבנתי מאיפה מגיעה אהבתו זו, הרי סבא במקצועו לפף מנועים ובנו של חייט, לא בדיוק הבוהמיין המצוי. סבא ומשפחתו עלו לארץ אחרי המלחמה, הוא למד בתיכון בישראל ואז התגייס לשריון. כשהשתחרר הוא נסע עם כמה חברים לטיול אחרי צבא באירופה. כשהגיעו לאיטליה, הדבר הראשון שעשה היה לקנות כרטיס לאופרה דון ג'ובאני בתיאטרון לה סקאלה. ייתכן שתשאלו את עצמכם איך משתלב שריונר בטיול אחרי צבא באופרה במילאנו, אך זה רק משום שלא ראיתם את סבא מפלרטט, בגילו המופלג, עם מלצריות טוסקניות צעירות בתמהיל מוזר של איטלקית ורומנית. או אז יוצא ממנו כל הדון ז'ואן, חיוך ממזרי עולה על שפתיו וניגונים רומאניים נשמעים כאילו כתב מוצרט את התפקיד הראשי במיוחד בשבילו.

לקראת סוף המאה ה-19 התמודדו ערים רבות בעולם מול בעיה קשה – אמצעי תחבורה עיקרי היה כרכרות רתומות לסוס, אך לסוסים, כמנהג בעלי החיים, יש צרכים ותהליכי חיים, וכך קרה שערים רבות בעולם התמלאו בצואה, שתן וגוויות של סוסים. בעיה זו זכתה בשם 'משבר הסוסים הגדול של 1894' ועיתון טיימס ניבא כי "בעוד חמישים שנה, כל רחוב בלונדון ייקבר תחת תשעה מטרים של זבל סוסים". מיטב המוחות נקראו למצוא פתרון לבעיה, אך הוא הגיע ממקום לא צפוי – בשנת 1912 החל הנרי פורד לייצר מכוניות בייצור המוני, וכך, סוסים יקרים, חלפה לה תהילת עולם. סבא לא זוכר שהיו מכוניות בתקופתו בבוקרשט של לפני המלחמה ('טרמווי' דווקא היה), ובמשך שנים הוא וסבתא היו מכניסים את אמא ואת "דוד נן" לפיאט 500 שנת 68' ונוסעים לנהריה רק כדי לרכב בכרכרה רתומה לסוס.

השבוע לקחתי את סבא למחזמר 'כנר על הגג' בתיאטרון הצפון בכיכובו של נתן דטנר. זו הפעם השלישית שהוא צופה בו. הפעם הראשונה הייתה בתל אביב בכיכובו של חיים טופול, אז גם אחיו של סבא, שהיה נגן חצוצרה, ניגן בתזמורת שליוותה את המחזה. סבא מספר שהתזמורת ישבה בקדמת הבמה והתפאורה התחלפה (וכהמחשה לכך סיפר בהתלהבות "ב'לו הייתי רוטשילד' כשטוביה שר:

הייתי אז בונה לי בית מאבן,
בית נאה, עם גג אדום,
שלוש שורות מדרגות על יד הקיר.
ובאחת – רק עולים,
בשניה – רק יורדים,
השלישית לא תוביל לשום מקום,
רק שידעו שזה ביתו של גביר!

באמת הכניסו לבמה שלושה גרמי מדרגות!"). הפעם התפאורה לא התחלפה, התזמורת ישבה מאחורי הקלעים (לטענת סבא, היה זה בכלל פלייבק), ותיאטרון הצפון הוא לא היכל התרבות ובטח שלא לה סקאלה. ובכל זאת, השירים אותם שירים, נתן דטנר אותו נתן דטנר כבר אי-אלו שנים, והיידישקייט אותו יידישקייט.

עוד שבוע אני טס לאיטליה. הדבר הראשון שאעשה כשאנחת (טוב נו, לא הראשון) יהיה לקנות כרטיסים לאופרה. בצבא טסתי עם כמה חברים לבוקרשט, ובין החשפניות שצצות ב-11 בלילה לבין הבניינים הקומוניסטיים (נוט אקסקטלי דה טיים אוף מיי לייף), היו כמה פנינים שהתחבאו, ובהן בניין האופרה הלאומית הרומנית. לא היו סוסים, גם בנהריה כבר אין סוסים, פיאט 500 שמורה לבנות טובים וה'טרמווי' הפך ל'רכבת הקלה'.

בדרך חזרה מהמחזה, סבא קרא שמעלים את צלילי המוסיקה בתיאטרון הצפון. אניה בוקשטיין תהיה ג'ולי אנדרוז, גם ג'ולי אנדרוז הייתה פעם מרי מרטין. סבא רצה שנלך. נלך, האצבע של סבא תמשיך לרקד מחוץ לקצב והמהומו לא יתאם ללחן. מסורת.

כתיבת תגובה

מומלצים:

חנוכת בית, חנוכת חוץ

חנוכה – אמצע החורף, אפשר לומר – הוא חג שמציינים אותו מדי יום עם המשפחה בבית, בסוף היום. הרוחות יכולות לנשוב ולשרוק כאוות נפשן, הגשם יכול להינתך בעוצמה בניסיון נואש להשתתף בחגיגה, אבל אני והמשפחה שלי נעמוד בין ארבע קירות בטוחים, מסביב לנרות, ונחכה לרגע שאבא ישאל "מי שר איתי 'מי ימלל' בשני קולות?" כדי לגלגל עיניים ולצחוק עליו.

קרא/י עוד »

ריקוד של גשם במדבר

בשוך הסערה (ובשוך הריקודים העליזים של ילדי המדבר הצמאים לגשם) ישבו לפגישה צוות החקלאות של הקיבוץ, להעריך נזקים, לחשוב יחד איך מתחילים לשקם את החורבן, ו…לשאול יחד שאלות קיומיות

קרא/י עוד »

זה לא נגמר עד שסבא שר

ברומניה, כך סיפר סבא, בכל מוצאי שבת היו מזמינים הוריו כרכרה רתומה לסוס, לוקחים את שני בניהם ויוצאים למסעדה ולאחר מכן לאופרה. סבא תמיד אהב אופרה ומחזמרים (תודה אקדמיה על התיקון המבאס)

קרא/י עוד »

הבעיה הבסיסית

למדינת ישראל יש הרבה בעיות. ואנחנו הישראלים אוהבים לדבר על הבעיות שלנו, להסביר איך הגענו לכאן, להציע פתרונות. לפעמים מרגיש שאנחנו מדברים על אותן בעיות כבר שנים אבל לא הרבה משתנה

קרא/י עוד »

סיפור על גמרא, בירה וחלומות

מה הקשר בין פרנקפורט, בוסטון, בית מדרש, מסעדה וצ'יפס יהודי? אז זהו, מסתבר שיש קשר מעניין מאוד. כתבה שפורסמה ב- Jewish Insider בתחילת אוגוסט על הקמתו של בית מדרש-מסעדה בבוסטון משכה את תשומת ליבי ויצאתי לחקור.

קרא/י עוד »

על שני כיסים

בין ראש השנה ליום הכיפורים, בין אריק איינשטיין לעמיר בניון, בין הפתק שבכיס האחד לפתק שבכיס השני, בין השנה היוצאת לזו שנכנסת. 1. מסופר על

קרא/י עוד »