נר ראשון של חנוכה

שי גיליס

שתף/י לרעך כמוך!

ואהבת?

חנוכה הוא חג של נר איש וביתו, אבל בחנוכה של חורף 2001 לא היה לי אף איש קרוב מסביב. וגם לא בית. מדֵי חאקי, סביבה זרה, דירה זרה, שותפים זרים, אי שם בבניין ברמת גן, שלושה חודשים וקצת בצבא. והרגשתי האדם הבודד ביקום.

אולי כל ההדלקות מאז, כבר חמש עשרה שנים, הן תיקון לחג ההוא, שבו כל הצלילים הפכו להיות חלולים בתיבת התהודה הסדוקה שלי.

אבל בתוך החג היה גם חגי. חגי אחד בעולם. חבר יקר ואהוב (עד היום הוא קצת הרב שלי), שהייתי מתקשר אליו בערבים. על אדן החלון דולקים נרות, ואני שר איתו בפלאפון את הנרות הללו, מנסה להדביק בחום האנושי הזה את הסדקים המתרחבים. לומד בדרך משהו על חוטים ששזורים בעמקי הלב.
     *
הנר הראשון הוא לא קונצ'רטו המאורות הטייכמני שמגיע בימים שלאחר מכן. הוא חשוף ושברירי עד תימהון. אין בו אפילו את השגרה השבועית המוכרת, של שני נרות שבת. המקבילה הכי קרובה היא אולי נר נשמה, עם כל הבהלה שנלווה לקונוטציה הזו.
אבל הנר הראשון הוא גם פלא בריאת היום הראשון. הוא ההכרעה השערורייתית ההופכית, של ויהי אור.
אז נכון שהקדוש ברוך הוא גנז את האור הזה לצדיקים לעתיד לבוא, אבל לפעמים אפשר לגלות נטיפים שלו בכל מיני סדקים, שמי היה מדמיין בכלל. ולפעמים, אם זוכים, יש חברים. איזה חגי שכזה, משהו בין רובין הוד לפרומתאוס מודרני, שגונב בשבילנו את האש. עד שיימצא איזה גפרור משלנו בכיס.
     *
בתוך 'השיבה מטיפאזה', אלבר קאמי כותב: "בשיאו של החורף, גיליתי בי קיץ שלא יובס לעולם".
הלוואי. ונגלה בנו, בשיאו של החורף, גם את הכרעת האור הראשון. את הנר ואת הבית.
ונאמר אמן.
כל האור והטוב,
שי
~~~
עלה במקור כחלק מסדרת פוסטים  לכבוד חנוכה בדף הפייסבוק של המדרשה

כתיבת תגובה

מומלצים:

חנוכת בית, חנוכת חוץ

חנוכה – אמצע החורף, אפשר לומר – הוא חג שמציינים אותו מדי יום עם המשפחה בבית, בסוף היום. הרוחות יכולות לנשוב ולשרוק כאוות נפשן, הגשם יכול להינתך בעוצמה בניסיון נואש להשתתף בחגיגה, אבל אני והמשפחה שלי נעמוד בין ארבע קירות בטוחים, מסביב לנרות, ונחכה לרגע שאבא ישאל "מי שר איתי 'מי ימלל' בשני קולות?" כדי לגלגל עיניים ולצחוק עליו.

קרא/י עוד »

ריקוד של גשם במדבר

בשוך הסערה (ובשוך הריקודים העליזים של ילדי המדבר הצמאים לגשם) ישבו לפגישה צוות החקלאות של הקיבוץ, להעריך נזקים, לחשוב יחד איך מתחילים לשקם את החורבן, ו…לשאול יחד שאלות קיומיות

קרא/י עוד »

זה לא נגמר עד שסבא שר

ברומניה, כך סיפר סבא, בכל מוצאי שבת היו מזמינים הוריו כרכרה רתומה לסוס, לוקחים את שני בניהם ויוצאים למסעדה ולאחר מכן לאופרה. סבא תמיד אהב אופרה ומחזמרים (תודה אקדמיה על התיקון המבאס)

קרא/י עוד »

הבעיה הבסיסית

למדינת ישראל יש הרבה בעיות. ואנחנו הישראלים אוהבים לדבר על הבעיות שלנו, להסביר איך הגענו לכאן, להציע פתרונות. לפעמים מרגיש שאנחנו מדברים על אותן בעיות כבר שנים אבל לא הרבה משתנה

קרא/י עוד »

סיפור על גמרא, בירה וחלומות

מה הקשר בין פרנקפורט, בוסטון, בית מדרש, מסעדה וצ'יפס יהודי? אז זהו, מסתבר שיש קשר מעניין מאוד. כתבה שפורסמה ב- Jewish Insider בתחילת אוגוסט על הקמתו של בית מדרש-מסעדה בבוסטון משכה את תשומת ליבי ויצאתי לחקור.

קרא/י עוד »

על שני כיסים

בין ראש השנה ליום הכיפורים, בין אריק איינשטיין לעמיר בניון, בין הפתק שבכיס האחד לפתק שבכיס השני, בין השנה היוצאת לזו שנכנסת. 1. מסופר על

קרא/י עוד »