נר ראשון של חנוכה

שי גיליס

שתף/י לרעך כמוך!

ואהבת?

חנוכה הוא חג של נר איש וביתו, אבל בחנוכה של חורף 2001 לא היה לי אף איש קרוב מסביב. וגם לא בית. מדֵי חאקי, סביבה זרה, דירה זרה, שותפים זרים, אי שם בבניין ברמת גן, שלושה חודשים וקצת בצבא. והרגשתי האדם הבודד ביקום.

אולי כל ההדלקות מאז, כבר חמש עשרה שנים, הן תיקון לחג ההוא, שבו כל הצלילים הפכו להיות חלולים בתיבת התהודה הסדוקה שלי.

אבל בתוך החג היה גם חגי. חגי אחד בעולם. חבר יקר ואהוב (עד היום הוא קצת הרב שלי), שהייתי מתקשר אליו בערבים. על אדן החלון דולקים נרות, ואני שר איתו בפלאפון את הנרות הללו, מנסה להדביק בחום האנושי הזה את הסדקים המתרחבים. לומד בדרך משהו על חוטים ששזורים בעמקי הלב.
     *
הנר הראשון הוא לא קונצ'רטו המאורות הטייכמני שמגיע בימים שלאחר מכן. הוא חשוף ושברירי עד תימהון. אין בו אפילו את השגרה השבועית המוכרת, של שני נרות שבת. המקבילה הכי קרובה היא אולי נר נשמה, עם כל הבהלה שנלווה לקונוטציה הזו.
אבל הנר הראשון הוא גם פלא בריאת היום הראשון. הוא ההכרעה השערורייתית ההופכית, של ויהי אור.
אז נכון שהקדוש ברוך הוא גנז את האור הזה לצדיקים לעתיד לבוא, אבל לפעמים אפשר לגלות נטיפים שלו בכל מיני סדקים, שמי היה מדמיין בכלל. ולפעמים, אם זוכים, יש חברים. איזה חגי שכזה, משהו בין רובין הוד לפרומתאוס מודרני, שגונב בשבילנו את האש. עד שיימצא איזה גפרור משלנו בכיס.
     *
בתוך 'השיבה מטיפאזה', אלבר קאמי כותב: "בשיאו של החורף, גיליתי בי קיץ שלא יובס לעולם".
הלוואי. ונגלה בנו, בשיאו של החורף, גם את הכרעת האור הראשון. את הנר ואת הבית.
ונאמר אמן.
כל האור והטוב,
שי
~~~
עלה במקור כחלק מסדרת פוסטים  לכבוד חנוכה בדף הפייסבוק של המדרשה

כתיבת תגובה

מומלצים:

על החורבן הצפוי והרשות הנתונה

לפעמים,כשאני מדברת עם סבתא שלי – אני מדמיינת שיחות עם הנכדה העתידית שלי. אנחנו בסלון, עם כוס תה, היא על שרפרף עץ, אני על איזו כורסת זקנים כזו, מנסה לגלגל לעצמי שיחה בראש ולדמיין: מה יעניין אותה? מה חשוב שאתאמץ לזכור כדי שאוכל לספר?

קרא/י עוד »

"ואל תעוררו את השנאה שלא תחפץ"

השיפוט, הכעס וההתנשאות, גם הם עוול, גם הם חורבן, אינם יכולים להיות הפתרון לחורבן הפיזי של המערכת האקולוגית. התיקון הפיזי קשור בתיקון הנפשי ולאופן בו נבחר לדבר על המשבר איש עם רעהו.

קרא/י עוד »
על מחאת המורות והמורים

על מחאת המורים והמורות

המערכת מדממת. זה נשמע ביטוי דרמטי, אבל בהיעדר השכר וגם התנאים המתאימים, מורות טובות ואיכותיות פשוט עוזבות. כמות החוסרים היא מטורפת, וההשפעה על בתי הספר

קרא/י עוד »

פונדקאות אקטיבסטית

*פורסם במקור בפרופיל הפייסבוק של שלומית* החלטה מרגשת מאוד התקבלה השבוע בבג"ץ בנוגע לאישור הליך פונדקאות לזוגות גברים. איתה הגיעו עדת המבקרים והחוששים, לגבי הרחבת

קרא/י עוד »