מה יוליד יום – אתגר מבורך

אינפלציית הכתיבה בעולם המודרני

יונתן נבו

שתף/י לרעך כמוך!

ואהבת?

מעבר מסגרות כתיבה וותיקות מעותק קשיח לרך מגדילה גם את הסיכוי שיבוא לעולם משהו משמעותי בזכות השינוי הזה, וגם מגדילה את סיכון ההתדרדרות לגרפומניה, נישתיות ובוסריות.
כותבי וכותבות דעת פרת, כבוגרי וחברי מדרשה החותרת לעצב "ישראליות חדשה", חייבים לקחת כמופת את רעיון הכתיבה המפרה והיוצרת, ובאופן דומה – להיזהר מאוד בכתיבה אוננית.

השינויים הטכנולוגיים של דורנו מעודדים בני אדם היום לכתוב יותר מאי פעם. לכתוב בהיקפים שמעולם לא היו כמותם, במגוון דרכים, בעושר רעיוני, בקצבים מהירים ותוך למידה ותגובה לאירועים רחוקים גיאוגרפית ממקומו של הכותב. המדיום החדש של האינטרנט כבש בהדרגה את מרבית המקומות בהם שלט הדפוס ולאט לאט הדיח את המדיות הוותיקות.

עצם הכתיבה במדיום חדש לא מבטיחה דבר אודות איכות התוכן. כתבה באינטרנט עשויה להיות עשירה או ענייה יותר ברוח מכתבה בעיתון, בעלת ראייה רחבה יותר או צרה יותר מעמוד ביומן, מלאת תובנות מקוריות או חקיינית להחריד. מעבר מסגרות כתיבה וותיקות מעותק קשיח לרך מגדילה גם את הסיכוי שיבוא לעולם משהו משמעותי בזכות השינוי הזה, וגם מגדילה את סיכון ההתדרדרות לגרפומניה, נישתיות ובוסריות.

ניסיוני המקצועי לימד שלא רק כישוריו המנטליים והלשוניים של הכותב והכותבת יקבעו האם החיבור יהיה מקור פורה למחשבות ומעשים או מלים שאינן מביאות דבר לעולם. המדד המרכזי שישפיע על פוריות הטקסט הוא התהליך שעובר/ת הכותב/ת בדרך ליצירת הפוסט, הכתבה, החיבור או המאמר. אם הדרך לכתיבת המלים לא תעבור במפגש או שיח עם בני אדם נוספים (גם אם התרחש רק בראשו של הכותב), הן עשויות להפוך לאוננות. הכתיבה תהיה מהנה יותר או פחות, יתרחש פורקן וקתרזיס, אבל שום דבר לא ייוולד מהאירוע!

היפוכו של דבר אמור בכתיבה שהיא תולדה של שיח ודיון בין בני אדם – כתיבה שיודעת להתייחס למגוון ניסיונות, לעושר של נקודות מבט, לכמה רמות של תרבויות ושפות, עשויה יותר להוליד ולהצמיח דבר אחר בעולם – כתיבה נוספת, יצירת סמל תרבותי, ואפילו עשייה חברתית או שינוי פוליטי.

בארון הספרים היהודי נודע מקום מכובד ליצירות של יחידים ובודדים בעלי השראה, אך מקום היסטורי חשוב יותר לספרות שהצליחה להכיל דעות ושיח שהשתתפו בו רבים. המסגרת הבולטת ביותר לכך הייתה התלמוד – עליו לא חתום אף אדם בודד, ובו מדברים ומתווכחים ופוסקים הלכה ומספרים הגדות וחיים ומתים אנשים רבים (וכמה נשים בודדות). עוצמתו הייתה פרי של חריש אינטלקטואלי משולב.

כותבי וכותבות דעת פרת, כבוגרי וחברי מדרשה החותרת לעצב "ישראליות חדשה", חייבים לקחת כמופת את רעיון הכתיבה המפרה והיוצרת, ובאופן דומה – להיזהר מאוד בכתיבה אוננית. הגענו כקהילה למקום וזמן שבו הציפיות מאתנו הן גדולות ועקרות עלולה להיות מסוכנת.

במסכת קידושין מסוכם ויכוח דרמטי באמירה "גדול תלמוד, שמביא לכדי מעשה". אני סקרן מאוד לדעת מה יוליד יום, והאם אכסניה זו תהיה קרקע לצמיחתם של רעיונות ומעשים.

כתיבת תגובה

מומלצים:

חנוכת בית, חנוכת חוץ

חנוכה – אמצע החורף, אפשר לומר – הוא חג שמציינים אותו מדי יום עם המשפחה בבית, בסוף היום. הרוחות יכולות לנשוב ולשרוק כאוות נפשן, הגשם יכול להינתך בעוצמה בניסיון נואש להשתתף בחגיגה, אבל אני והמשפחה שלי נעמוד בין ארבע קירות בטוחים, מסביב לנרות, ונחכה לרגע שאבא ישאל "מי שר איתי 'מי ימלל' בשני קולות?" כדי לגלגל עיניים ולצחוק עליו.

קרא/י עוד »

ריקוד של גשם במדבר

בשוך הסערה (ובשוך הריקודים העליזים של ילדי המדבר הצמאים לגשם) ישבו לפגישה צוות החקלאות של הקיבוץ, להעריך נזקים, לחשוב יחד איך מתחילים לשקם את החורבן, ו…לשאול יחד שאלות קיומיות

קרא/י עוד »

זה לא נגמר עד שסבא שר

ברומניה, כך סיפר סבא, בכל מוצאי שבת היו מזמינים הוריו כרכרה רתומה לסוס, לוקחים את שני בניהם ויוצאים למסעדה ולאחר מכן לאופרה. סבא תמיד אהב אופרה ומחזמרים (תודה אקדמיה על התיקון המבאס)

קרא/י עוד »

הבעיה הבסיסית

למדינת ישראל יש הרבה בעיות. ואנחנו הישראלים אוהבים לדבר על הבעיות שלנו, להסביר איך הגענו לכאן, להציע פתרונות. לפעמים מרגיש שאנחנו מדברים על אותן בעיות כבר שנים אבל לא הרבה משתנה

קרא/י עוד »

סיפור על גמרא, בירה וחלומות

מה הקשר בין פרנקפורט, בוסטון, בית מדרש, מסעדה וצ'יפס יהודי? אז זהו, מסתבר שיש קשר מעניין מאוד. כתבה שפורסמה ב- Jewish Insider בתחילת אוגוסט על הקמתו של בית מדרש-מסעדה בבוסטון משכה את תשומת ליבי ויצאתי לחקור.

קרא/י עוד »

על שני כיסים

בין ראש השנה ליום הכיפורים, בין אריק איינשטיין לעמיר בניון, בין הפתק שבכיס האחד לפתק שבכיס השני, בין השנה היוצאת לזו שנכנסת. 1. מסופר על

קרא/י עוד »