"שמעוני אחיי ודודיי: ומה בשביל שעמדתי לפני צדיקים ערומה בלי שום עבירה הרי אתם מתקנאים בי – ואין אתם מתקנאים למסרני ביד ערל להתעלל בי?!"
(מדרש 'מעשה חנוכה')
את הזעקה הזאת, של חנה בת מתתיהו כהן גדול, אנחנו מציינות ומציינים היום, נר שביעי של חנוכה, הלוא הוא "חג הבנות" – "עיד אל בנאת". בקהילות יהודי צפון אפריקה חוגגים מזה דורות, ביום הזה ממש, את הנשים, את הנשיות ואת הגבורה הנשית – של יהודית, של אסתר, ושל חנה בת מתתיהו המסרבת להישלח לידיו המתעללות של ההגמון, חושפת את גופה בפני הקהל וזועקת את זעקתן של הנשים כולן במחאה אמיצה ומטלטלת.
הזעקה של חנה ממשיכה להדהד והיא נמצאת איתנו כאן במלוא עצמתה. יותר ויותר נשים סביבנו, כמו חנה ההיא, קמות באומץ ובגבורה, נחשפות וחושפות דיכוי, השפלה וכאב, ואומרות: עד כאן. לא עוד. גם בישראל 2016 הנר השביעי הוא נר של גבורה נשית, של חשיפת עוולות, של הוצאה לאור את מה שעד כה היה חבוי בעלטה. חג הבנות הוא חג של אחווה נשית, של עוצמה, של רדיפת צדק, ושל תפילה לתיקון עולם.
היום, נר שביעי של חנוכה, אנחנו מאמצות את המסורת הנשית הזאת, חוגגות אותה ואת הגיבורות שלה – מאז ועד היום.
עיד אל בנאת שמח
לפוסט הזה יש 2 תגובות
היי שירה, מה המקורות לציון היום עיד אל בנאת?
הי שירה!
את המידע על עיד אל בנאת לקחתי מידידתנו ויקיפדיה:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%92_%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA