סולם הערכים של ישראל

אופק איש מעש

שתף/י לרעך כמוך!

ואהבת?

"הסגולות שהעם היהודי נדרש אליהן הוא להיות עם הגון, נאמן לאמת, לסייע למי שזקוק לסיוע ולאהוב את הבריות כפי שאתה אוהב את עצמך. אין אנחנו יכולים להתפאר כבר עכשיו שהעם בישראל הוא עם סגולה. מעמדו ייקבע על ידי המאור המוסרי של מפעלנו". זה החזון שהשאיר לנו דוד בן גוריון בראיון גנוז שהעניק לסרט על חייו, 5 שנים לפני מותו – השבוע, לפני 43 שנים.

מאור גדול לא יצא מישראל בימים האחרונים. גילויי גזענות מעוררי קבס כלפי העדה האתיופית; טרור נגד אזרחים ויערות חפים מפשע והסתה נגד החברה הערבית בכללותה; חשד לשחיתות אדירה בכספי משלם המסים; מעילה גדולה בשוק ההון; קצינים שבכוח דרגתם כופים עצמם על הכפיפות והכפיפים להם, קצינים אחרים שמטייחים ומערכת משפט רופסת; חקיקה שרומסת את הדמוקרטיה, את זכויות האדם ואת העקרונות החוקתיים ומערכת המשפט של המדינה; אזרחים שתוקפים ומבזים סמלי שלטון, וסמלי שלטון שתוקפים ומבזים אזרחים – אפילו המבול לא הצליח לשטוף מעט מהקלקולים.

ומנגד, ניצבים הששים אלי קרב, המכתתים חרבותיהם לסטטוסים. אלה הממהרים לשפוט. ללא היכרות עם הנפשות הפועלות, ללא גישה לעובדות. פוסקים דין באגודלים מורמים וגזרי דין בהאשטגים. תובעים צדק מוחלט, טהרני… בשם מי? עבור מי? האם לא מגיע צדק לכל הצדדים המעורבים?

בחלומו ראה יעקב סולם. ראשו מגיע השמימה, נושק למרחבים הטרנסצנדנטליים, לאידיאות הצדק הטהור והמוסר המוחלט. המלאכים עולים בסולם, אולם גם הם יורדים בו, וחוזר חלילה. אך הסולם מוצב ארצה. כאן, על הקרקע שעליה אנחנו – מנהיגים ומפקדים, טייקונים, אנשי תקשורת ואקדמיה, האדם הסביר ברחוב – אנחנו הארציים חיים. אנחנו שלעולם נצליח לתפוס בבינתנו אלא רק חלקים מהמציאות. אנחנו הפגומים ונעדרי השלימות. אנחנו שחלקנו הגדול אם לא רובנו, יכולים למעוד, לחטוא. זו המציאות, ובמציאות זו אנחנו צריכים לעמוד על המשמר, בנחישות ובחמלה, להוקיע תופעות שליליות מקרבנו ולשאוף תמיד לעלות בסולם, סולם הערכים – יחד. לא מתוך שנאה, לא מתוך פיצול, לא תוך כדי רמיסה והתנשאות.

ואנחנו צריכים מנהיג. אנחנו צריכים מי שיחלום את הסולם, יראה אותו עד כדי שיוכל לגעת בו. בזמנים של "מנהיגות נוסח שאול", כזו שמתחקה אחרי העם ומפחדת להתייצב נגד דעותיו הקדומות ויצריו הרעים, נעים להיזכר ב"מנהיגות נוסח דוד". מנהיגות אשר לא נוהה אחרי מה שהעם רוצה, אלא כזו שיודעת מה רצוי לעם. מנהיגות אשר מתייצבת באומץ מול העם ומראה לו את הדרך, את ראשו של הסולם, ונלחמת יחד אתו את הדרך המשותפת לשם.

*להשארת תגובה – גללו מטה*

כתיבת תגובה

מומלצים:

על החורבן הצפוי והרשות הנתונה

לפעמים,כשאני מדברת עם סבתא שלי – אני מדמיינת שיחות עם הנכדה העתידית שלי. אנחנו בסלון, עם כוס תה, היא על שרפרף עץ, אני על איזו כורסת זקנים כזו, מנסה לגלגל לעצמי שיחה בראש ולדמיין: מה יעניין אותה? מה חשוב שאתאמץ לזכור כדי שאוכל לספר?

קרא/י עוד »

"ואל תעוררו את השנאה שלא תחפץ"

השיפוט, הכעס וההתנשאות, גם הם עוול, גם הם חורבן, אינם יכולים להיות הפתרון לחורבן הפיזי של המערכת האקולוגית. התיקון הפיזי קשור בתיקון הנפשי ולאופן בו נבחר לדבר על המשבר איש עם רעהו.

קרא/י עוד »
על מחאת המורות והמורים

על מחאת המורים והמורות

המערכת מדממת. זה נשמע ביטוי דרמטי, אבל בהיעדר השכר וגם התנאים המתאימים, מורות טובות ואיכותיות פשוט עוזבות. כמות החוסרים היא מטורפת, וההשפעה על בתי הספר

קרא/י עוד »

פונדקאות אקטיבסטית

*פורסם במקור בפרופיל הפייסבוק של שלומית* החלטה מרגשת מאוד התקבלה השבוע בבג"ץ בנוגע לאישור הליך פונדקאות לזוגות גברים. איתה הגיעו עדת המבקרים והחוששים, לגבי הרחבת

קרא/י עוד »