עד דכן אדע

אור שפירא

שתף/י לרעך כמוך!

ואהבת?

המלט' השתמש בשיגעון כדי לומר מה שעל לבו בלי שיצטרך לתת חשבון על דבריו לאחרים. כי 'משוגע' לא יכול לפגוע.

אומרים שהשכרות היא בריחה מהמציאות בה אנחנו חיים אל עולם של הזיות. אני תוהה לעצמי מהי אותה מציאות בה אני חיה? האם רק מה שנמצא במודע ובשליטה כל הזמן הוא המציאות שלי?

השכרות מחברת אותי הרבה אל התת-מודע, משחררת את המחסומים ונותן לאדם אפשרות להשתגע קצת. 'המלט' השתמש בשיגעון כדי לומר מה שעל לבו בלי שיצטרך לתת חשבון על דבריו לאחרים. כי 'משוגע' לא יכול לפגוע. הוא הרי משוגע, אין טעם לדבריו. השכרות כמו השיגעון: הוא שיכור, מדבר שטויות, סתם הזיות. אבל האמת היא שזה לא שטויות אלא התגלות של התת- מודע או אפילו דברים שהם במודע אבל אנחנו מסתירים אותם, אפילו מעצמנו.

להשתכר עד דלא ידע, עד לאיבוד שליטה, עד לכניעה, לתבוסה, לצניחה. לנפילה אל המקומות מהם אני בורחת כל הזמן. כאילו שבזמן פיכחון אני יודעת משהו שאני צריכה לשכוח בביסום. או שאולי חז"ל עבדו עלינו. בעצם זה עד דכן ידע. כי הפיכחון מפיל אותי להשליית המציאות. האם שתיית אלכוהול היא בריחה מהמציאות או ניסיון להתמודד איתה? או שזה כלי שמאוד תלוי מה השימוש עושים בו.

מה עליי לשכוח בזמן השכרות, עד דלא אדע את המציאות? עד דלא אדע את השיגעון? עד דלא אדע את הכאב? עד דלא אדע את הפחדים? לאן זה אמור לקחת אותי? איזו אמת חדשה לא אגלה אם לא אתבסם?

או שזה עד דכן אדע את הסודות הכמוסים שהחבאתי מעצמי, עד דכן אדע את השיגעון, עד דכן אדע את הכאב עד דכן אדע את הפחדים שבפיכחון הדיבור עליהם מגביר אותם. עד דכן אדע את הגאווה שיש לי על דברים שעשיתי ולמדתי, עד דכן אדע את הכוחות החבויים בי ואינני מודעת להם.

ואחרי השכרות בא הפיכחון, הבריחה חזרה אל המציאות. האם אוכל לזכור בהנגאובר של אחרי את אותם הדברים? או שאולי צריך גם את הערפול בשביל לשכך את הגילויים הללו? למזלי אני זוכרת הכול, אפילו בשכרות אני בשליטה. לוּ אדע לקחת את הדברים הללו ולהתקדם איתם גם בעולם של מודע ומציאות.

שיהיה לנו פורים מלא שכרון שלאחריו התפכחות שיביאו אותנו עוד צעד קדימה להכרה טובה יותר של עצמנו.

כתיבת תגובה

מומלצים:

חנוכת בית, חנוכת חוץ

חנוכה – אמצע החורף, אפשר לומר – הוא חג שמציינים אותו מדי יום עם המשפחה בבית, בסוף היום. הרוחות יכולות לנשוב ולשרוק כאוות נפשן, הגשם יכול להינתך בעוצמה בניסיון נואש להשתתף בחגיגה, אבל אני והמשפחה שלי נעמוד בין ארבע קירות בטוחים, מסביב לנרות, ונחכה לרגע שאבא ישאל "מי שר איתי 'מי ימלל' בשני קולות?" כדי לגלגל עיניים ולצחוק עליו.

קרא/י עוד »

ריקוד של גשם במדבר

בשוך הסערה (ובשוך הריקודים העליזים של ילדי המדבר הצמאים לגשם) ישבו לפגישה צוות החקלאות של הקיבוץ, להעריך נזקים, לחשוב יחד איך מתחילים לשקם את החורבן, ו…לשאול יחד שאלות קיומיות

קרא/י עוד »

זה לא נגמר עד שסבא שר

ברומניה, כך סיפר סבא, בכל מוצאי שבת היו מזמינים הוריו כרכרה רתומה לסוס, לוקחים את שני בניהם ויוצאים למסעדה ולאחר מכן לאופרה. סבא תמיד אהב אופרה ומחזמרים (תודה אקדמיה על התיקון המבאס)

קרא/י עוד »

הבעיה הבסיסית

למדינת ישראל יש הרבה בעיות. ואנחנו הישראלים אוהבים לדבר על הבעיות שלנו, להסביר איך הגענו לכאן, להציע פתרונות. לפעמים מרגיש שאנחנו מדברים על אותן בעיות כבר שנים אבל לא הרבה משתנה

קרא/י עוד »

סיפור על גמרא, בירה וחלומות

מה הקשר בין פרנקפורט, בוסטון, בית מדרש, מסעדה וצ'יפס יהודי? אז זהו, מסתבר שיש קשר מעניין מאוד. כתבה שפורסמה ב- Jewish Insider בתחילת אוגוסט על הקמתו של בית מדרש-מסעדה בבוסטון משכה את תשומת ליבי ויצאתי לחקור.

קרא/י עוד »

על שני כיסים

בין ראש השנה ליום הכיפורים, בין אריק איינשטיין לעמיר בניון, בין הפתק שבכיס האחד לפתק שבכיס השני, בין השנה היוצאת לזו שנכנסת. 1. מסופר על

קרא/י עוד »