בבתי הפרת התחלנו לגעת בעדינות בנושא של מרחבי הקדושה שלנו במדרשה. כדי להעמיק את השיח ולהרבות קולות, אנחנו מזמינים אתכן ואתכם לצפות בסרטון שבו שירה ברששת, מנהלת ארגון הבוגרים, מציגה את השאלה ביתר בהירות ולספר לנו בתגובות מה אתם חושבים וחושבות.
בבתי הפרת התחלנו לגעת בעדינות בנושא של מרחבי הקדושה שלנו במדרשה. כדי להעמיק את השיח ולהרבות קולות, אנחנו מזמינים אתכן ואתכם לצפות בסרטון שבו שירה ברששת, מנהלת ארגון הבוגרים, מציגה את השאלה ביתר בהירות ולספר לנו בתגובות מה אתם חושבים וחושבות.
לפעמים,כשאני מדברת עם סבתא שלי – אני מדמיינת שיחות עם הנכדה העתידית שלי. אנחנו בסלון, עם כוס תה, היא על שרפרף עץ, אני על איזו כורסת זקנים כזו, מנסה לגלגל לעצמי שיחה בראש ולדמיין: מה יעניין אותה? מה חשוב שאתאמץ לזכור כדי שאוכל לספר?
השיפוט, הכעס וההתנשאות, גם הם עוול, גם הם חורבן, אינם יכולים להיות הפתרון לחורבן הפיזי של המערכת האקולוגית. התיקון הפיזי קשור בתיקון הנפשי ולאופן בו נבחר לדבר על המשבר איש עם רעהו.
המערכת מדממת. זה נשמע ביטוי דרמטי, אבל בהיעדר השכר וגם התנאים המתאימים, מורות טובות ואיכותיות פשוט עוזבות. כמות החוסרים היא מטורפת, וההשפעה על בתי הספר
את כתביו של פרופ' אליעזר שביד פגשתי לראשונה בשנה שבה החלטתי שכדאי לי להכיר קצת יותר מקרוב את ארון הספרים היהודי, ונחשפתי לעומק השבר. זו
עת השתחררתי נלכדתי בתורתו של אהרון דוד גורדון. בכל אותה שנה שאחרי השחרור, הייתי מהרהר בגורדון והוא ליווה אותי לכל מקום. למדתי עליו ממי שיכולתי,
*פורסם במקור בפרופיל הפייסבוק של שלומית* החלטה מרגשת מאוד התקבלה השבוע בבג"ץ בנוגע לאישור הליך פונדקאות לזוגות גברים. איתה הגיעו עדת המבקרים והחוששים, לגבי הרחבת
התרגלנו לאחוזי פתיחה גבוהים – מבטיחים לשמור על הסטנדרט.
בית פרת – מדרשה ישראלית | יישוב אלון | ד.נ מזרח בנימין 90618 | טל: 02-6566209 | פקס : 02-9979122 | info@beitprat.org
בית מדרש ישראלי (ע״ר)
המורים החסידיים הציעו פרשנות מחודשת לחגים ולמועדי השנה, במטרה להבין אותם באופן פנימי ורוחני יותר. בעקבות דרשה מספר הזוהר ננסה לחשוב יחד, בלימוד ובשיחה, האם גם ליום העצמאות עשוי להיות צד אישי יותר, הנוגע ללב ולנפש.
לפני קצת יותר מעשר שנים, באלול ה', הרגשתי לראשונה את החיבור המיוחד והעוצמתי במפגש של תפילה עם קהילה. במקרה (או שלא), החוויה הזו הייתה שלובה עם הפעם הראשונה שהייתי שליחת ציבור, וזה היווה עבורי הזמנה להמשיך להתפתח ולהעמיק בתפילה ובשליחות ציבור ביחד איתכן ואיתכם.
"את הלילה הזה אתה עוד תספר לילדים ולנכדים ולנינים עוד הרבה אחרי שאנחנו כבר לא נהיה פה", עמוס עוז מספר שכך אביו אמר לו כאשר הרים אותו על כתפיו בליל כ"ט בנובמבר.
מה מעצב את חיינו? אילו סיפורים מכוננים ילוו אותנו בהמשך? ואיזה יום או תקופה בחיינו יהפכו לסיפורים אותם נספר לילדינו ולנכדינו?
בחבורה ננסה להתבונן אחורה וקדימה בזמן, על איך היסטוריה הופכת לסיפור, ואיך שיום חולין אחד מתמלא פתאום כולו חסד בזכות הסיפור אותו אנו מספרים.