על מחאת המורים והמורות

נופר הוניגמן

שתף/י לרעך כמוך!

ואהבת?

"אופק חדש", פג תוקף בשנת 2019. מאז, ארבע מערכות בחירות ושנה של המתנה, וטרם חודש ההסכם.
המערכת מדממת…מורות טובות ואיכותיות פשוט עוזבות. כמות החוסרים היא מטורפת, וההשפעה על בתי הספר היא הרסנית
 אני רוצה לעסוק במקצוע שאני אוהבת, אבל אני רוצה להשתכר בו בכבוד. עכשיו, לא עוד 15 שנים.

בין בדיקות המבחנים, ההכנות לטיול השנתי, השיחות עם ההורים של הבנים שהלכו מכות בהפסקה והכנת מערכי השיעור למחר, עצרתי לכתוב כמה מילים על מחאת השכר של המורות והמורים. ההפגנה המרגשת שהייתה השבוע, מסמנת נקודת מפנה דרמטית (לא פחות) בעתידה של מדינת ישראל.

קצת רקע יבש וקצר: עובדות ההוראה במדינת ישראל מועסקות בהסכם שכר קיבוצי. הסכם השכר האחרון של הסתדרות המורים, זו שמאגדת את הגננות, מורות היסודי ומורות חטיבת הביניים, הידוע בשמו מפיח התקווה – "אופק חדש", פג תוקף בשנת 2019. מאז, ארבע מערכות בחירות ושנה של המתנה, וטרם חודש ההסכם. אנחנו תלויות על בלימה, בלי התוספות הנדרשות ועם הרבה שאלות בנוגע ליחס והחשיבות של המדינה למצב הזה.

ובנתיים, המערכת מדממת. זה נשמע ביטוי דרמטי, אבל בהיעדר השכר וגם התנאים המתאימים, מורות טובות ואיכותיות פשוט עוזבות. כמות החוסרים היא מטורפת, וההשפעה על בתי הספר היא הרסנית. אנחנו שנשארות, נושאות בעול של השלמת הפערים, ומנסות להוציא את המיטב בשכר מבזה. זה מעבר לעובדה שברוב שעות הפנאי שלי אני שקועה בדפים רבים, מנסה להשתלט על כמות בלתי נתפסת של בחינות, עבודות, ילדים, נשמות שאני פוגשת ורוצה לתת להן את מלוא תשומת הלב, ולרוב לא מצליחה. אבל לצד זה, גם לא מצליחה להתקיים בכבוד ולהרגיש שהשכר שאני מקבלת הולם את ההשקעה, הידע והניסיון שלי.

יש שיגידו שזה עניין של משא ומתן, פקידי אוצר, עמדות כלכליות. אבל אם נסתכל למציאות בעיניים נבין שמשכורות מבטאות את תפיסת החשיבות והערך של מקצוע. וכרגע, השכר והיחס למורות ולמורים מעביר מסר מאוד ברור על התפיסה שלנו: החינוך – לא חשוב. לא שווה השקעה בכסף. לא ראוי להשקעה בכוח האדם הכי טוב והכי איכותי שיש לנו (כמו שאמרו לי רבות, שעם היכולות שלי כדאי לי ללכת להיי טק). וזה רק מעלה שאלה על האופן שבו אנחנו תופסים את החברה, ואת עצמנו כבני ובנות אדם.

 אני רוצה לעסוק במקצוע שאני אוהבת, אבל אני רוצה להשתכר בו בכבוד. עכשיו, לא עוד 15 שנים. ובעיקר – אני רוצה שיהיה אכפת. שיהיה לכם.ן אכפת. אנחנו רוצות הכרה והערכה על העבודה הקשה, ממדינה ומחברה שמוכנות להשקיע בנו כדי שנצליח. זה בידיים של כולנו להגיד – חינוך מעל הכל, ולהוביל את נבחרות ונבחרי הציבור שלנו לפעול בהתאם. למען העתיד של החברה כולה.

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. איריס כנען

    מחזקת את דרכך

כתיבת תגובה

מומלצים:

חנוכת בית, חנוכת חוץ

חנוכה – אמצע החורף, אפשר לומר – הוא חג שמציינים אותו מדי יום עם המשפחה בבית, בסוף היום. הרוחות יכולות לנשוב ולשרוק כאוות נפשן, הגשם יכול להינתך בעוצמה בניסיון נואש להשתתף בחגיגה, אבל אני והמשפחה שלי נעמוד בין ארבע קירות בטוחים, מסביב לנרות, ונחכה לרגע שאבא ישאל "מי שר איתי 'מי ימלל' בשני קולות?" כדי לגלגל עיניים ולצחוק עליו.

קרא/י עוד »

ריקוד של גשם במדבר

בשוך הסערה (ובשוך הריקודים העליזים של ילדי המדבר הצמאים לגשם) ישבו לפגישה צוות החקלאות של הקיבוץ, להעריך נזקים, לחשוב יחד איך מתחילים לשקם את החורבן, ו…לשאול יחד שאלות קיומיות

קרא/י עוד »

זה לא נגמר עד שסבא שר

ברומניה, כך סיפר סבא, בכל מוצאי שבת היו מזמינים הוריו כרכרה רתומה לסוס, לוקחים את שני בניהם ויוצאים למסעדה ולאחר מכן לאופרה. סבא תמיד אהב אופרה ומחזמרים (תודה אקדמיה על התיקון המבאס)

קרא/י עוד »

הבעיה הבסיסית

למדינת ישראל יש הרבה בעיות. ואנחנו הישראלים אוהבים לדבר על הבעיות שלנו, להסביר איך הגענו לכאן, להציע פתרונות. לפעמים מרגיש שאנחנו מדברים על אותן בעיות כבר שנים אבל לא הרבה משתנה

קרא/י עוד »

סיפור על גמרא, בירה וחלומות

מה הקשר בין פרנקפורט, בוסטון, בית מדרש, מסעדה וצ'יפס יהודי? אז זהו, מסתבר שיש קשר מעניין מאוד. כתבה שפורסמה ב- Jewish Insider בתחילת אוגוסט על הקמתו של בית מדרש-מסעדה בבוסטון משכה את תשומת ליבי ויצאתי לחקור.

קרא/י עוד »

על שני כיסים

בין ראש השנה ליום הכיפורים, בין אריק איינשטיין לעמיר בניון, בין הפתק שבכיס האחד לפתק שבכיס השני, בין השנה היוצאת לזו שנכנסת. 1. מסופר על

קרא/י עוד »