לטו״ב באב

"מה קשור סמיילי מחייך? הרגת אותי עכשיו. זה נידי, זה מתלהב. זה צופים. מה שאת לא עושה, אל תראי התלהבות.

לא שלוש נקודות. זה נראה סליזי, כאילו את מתכננת משהו סודי.

נקודה?! מה את תובעת אותו? נקודה זה נחרץ, זה רשמי. תנסי קליל. אולי בדיחה? סתם, לאוורר. להראות שהכל מבחינתך זה צחוק, לא כבד, לא מחייב, שיש לך הומור.

אוקיי, תמחקי את זה.

כי הוא לא יבין שזאת בדיחה.

אוקיי, אולי הוא יבין. אבל אם הוא לא יבין זה נשמע ממש דבילי. אולי הוא גם לא מכיר את הפרסומת הזאת. יודעת מה, גם הוא מכיר, שלא תיראי אחת כזאת לייף-לס שמכירה פרסומות בעל פה.

אז תשאירי פתוח. בלי נקודה, בלי סמיילי, ככה כלום. פתוח. כאילו לא גמור, כאילו לא טרחת לסיים את ההודעה, כי את עסוקה כל כך…

לאאאאא!!!!חכי!!חכי אמרתי!!!שעה לפחות בין ההודעות! מה, את כל היום יושבת מחכה לו? זו שאלה רטורית אל תעני לי! ולא על כל הודעה צריך לענות. בכלל תיראי פחות מעוניינת. ישר מתנפלת עליו. רואים עלייך בעיניים שלך שאת תכף מדמיינת סל-קלים. תיראי אדישה.

אבל לא אדישה אליו, כן? תכילי אותו.

כמה שהוא נראה מחוספס, בסוף היום כולם ילדים בני שלוש צריכים לשים עליך ראש ושתכילי אותם. אבל לא יותר מדי, שלא תייצרי כאן קשר טיפולי. שתפי אותו גם, שיהיה הדדי. אבל לא מתבכיין. גברים שונאים נשים בכייניות. תהיי חזקה. אבל לא ממש חזקה. נשים חזקות זה יופי אבל הן נשארות לבד. אף אחד לא רוצה אשה חזקה אצלו בבית. זה יופי לבגוד עם זה, זה לא יופי להתחתן עם זה.

נו, אז חלשה-חזקה כזאת. בדיוק.

ספרי לו שאת יודעת לתקן פנצ'ר. זה מדליק אותם חבל על הזמן. תבואי עם האוטו שלך, אל תהיי תלויה בו. בכלל, תתחילי אתו את. זה קטע חדש, נו. אפילו בנות לא משהו, לא נעים לומר, מקבלות ככה כמה נקודות. תיזמי. אל תהיי פאסיבית. תנשקי אותו. אבל תתני לו להתחיל. להיות הג'נטלמן, להוביל, להרגיש גבר. תני לו להסיע אותך, בואי בלי אוטו. זה התפקיד שלו. זה ביולוגי. הם מתים על זה. תהיי נזקקת, חסרת אונים, בידיים שלו. תשדרי קצת עצבות.

ואל תדברי הרבה. בלי פטפטנות. זה דודתי. לא לפרט. לא לדבר על אוכל, זה אמא שלו, על מחלות, זה סבתא שלו, על עבודה, זה לא סקסי, על ספרים וסרטים גם לא – כי אם הוא לא ראה ולא קרא, השכל שלך יאיים עליו.

שיהיה קליל, כללי, עמום. אבל מתוחכם. עמוק. מעניין. תזכרי שאת זאת שמחזיקה את השיחה. אסור לך לשתוק לרגע, אחרת הוא ירגיש שהוא לא מעניין אותך. דברי כל הזמן, על מה שעולה – רק שלא תהיה שתיקה. תיראי שמחה. ממש שמחה. יותר שמחה. גברים לא נמשכים לדיכאון.

אל תתני לו בפגישה הראשונה. אולי נשיקה, אולי. עדיף בלחי. בלי מישמושים חס וחלילה. שלא יחשוב שאת זולה, שלא ימצה אותך מהר. אחרת למה שייצא איתך שוב תגידי לי? לא תוכלי אחר כך לחזור אחורה. זה נגעת נסעת.

תגרמי לו לנשק אותך בפגישה הראשונה. תני לו טיפה למשמש, תשאירי אותו מתוח. שלא יחשוב שיש לו עסק עם איזו נזירה צדקנית מתוסבכת שנושא המין ממש לא פתור אצלה. תהיי משוחררת, בטוחה בעצמך.

ותרדי קצת במשקל. גבר לא אוהב אשה שלא מתחזקת את עצמה. ותרגישי נוח כי גברים אוהבים שיש מה לתפוס.

כן, זה מאוד פשוט כל העסק. תהיי חזקה-חלשה, שותקת, פטפטנית, מלנכולית-שמחה כזאתי, עליזה-עצובה. תתני-לא-תתני-לו כזה, לכי זקוף לא מידי עם בלי ביטחון כזה נזקקת חזקה כזאתי, תדברי בלי הפסקה תשתקי כזה תהיי מסתורית חשופה גלויה נסתרת כזאת גבוהה נמוכה כזאת רזה שמנה כזאתי, בלונדינית שחורדינית שעירה חלקה כזאת חכמה טיפשה חייכנית בכיינית נשית גברית מתקנת פנצ'רים כזאתי.

מסבירים לך כל כך ברור. כל כך בהיר. ואת לא קולטת. פלא שאת לבד?!"

[מתוך 'תהיי את', מופע-יחיד שכתבה ענבר אמיר, מרצה במדרשה]