הלכלוך הוא מופלא

דברים לפרשת צו

אורן וינטראוב

שתף/י לרעך כמוך!

ואהבת?

בפרשת השבוע, פרשת 'צו', מתוארת עבודת הקורבן למזבח. הדם והשמן, הקושי והדיוק, עולים מכל פסוק ופסוק. איך ייתכן שמלאכת המזבח כה מלוכלכת, כה קטנונית?

העבודה איננה נקייה. כאשר אנו יוצרים, אנו לוקחים את הקיים ושואפים לשפרו. פעמים רבות אנו חשים תסכול נוכח הקשיים, הנפילות והסרבול הכרוכים בעבודה. מנגד: הבריאה – הופעת היש מן האין – היא יצירה נקייה. אך האדם שבורא עושה זאת רק מתוך העבודה. כדי ליצור באמת – צריך להתלכלך.

אבל הלכלוך הוא מופלא. הוא מזכיר לנו את כוחנו מחד ואת קטנותנו מאידך, באיזון מופלא של ענווה.
יש באפשרותנו להביא כל-כך הרבה טובה לעולם, יש ביכולתנו לתקן את המידות, ויש ביכולתנו לתת חיוך דק מן הדק. אך כל זה כרוך במאמץ.

אולי אנו למדים מן הפרשה כי בעוד שעבודת השם הקדומה איננה עבודה נקייה – היא מקודשת. אנו למדים כי הנביא הגדול ביותר משה והכהן הגדול ביותר אהרון, שזה עתה הוסמך לתפקידו, קורעים גופם ונשמתם מעבודה קשה – עבודה שהיא טהורה.

בתוך בליל האיברים, הרקמות והדם המתוארים בפרשה – מתגלה לה הנשמה. אם האדם בורא, הרי זו רק מתוך העבודה המלוכלכת. בכך באותה עת, הוא נבדל מאלוקים מחד ומגלם את צלם אלוקים מאידך.
כפי ששרו שוטי הנבואה: 'כי הרי דבר ידוע, שבאהבה נברא עולם'. האהבה מצריכה מחויבות, מאמץ, התמודדות עם אתגרים, ולא תמיד היא נקייה. כל דבר בעל ערך בחיינו נרכש בעבודה קשה והתמדה.
זו הדרך למידה רוחנית יותר.
הצטרפתי רק לפני רגע לקהילת הבוגרים של מדרשת עין פרת, ובזמן שלמדנו באלון, בית פרת ירושלים החדש נבנה. המקום לא נברא במילים, הוא נבנה במעשים. העבודה כאן הייתה גדושה בלכלוך של הצבע הלבן, והסיוד, וההתקנה, שלא לדבר על החששות והלחצים. וגם כעת שהוא בנוי, לא יוכל להתקיים רק במלים, אלא בניקיון ובטיפוח ובדאגה אינסופית.
השבת נכנסת לה. אנו נחים מהמלאכה ומתכנסים לבריאה. שמחים ביחד, שרים ביחד, אוהבים ביחד.
במהלך השבוע התלכלכנו כל אחת ואחד מאתנו בעבודה שלנו; עבודת הגוף, ועבודת הנפש. כעת זו הזדמנות להתכנס למנוחת הבריאה.
אני מזמין אותנו לדקה של דומייה, לנוכחות מלאה בחוויה הזו.
שבת שלום.

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    יפה מאוד 🙂 שבת שלום ומועדים לשמחה!

  2. מור

    יפה כתבת הלוואי שנמשיך לפעול לדברים טובים יישר כוח ושבת שלום

כתיבת תגובה

מומלצים:

חנוכת בית, חנוכת חוץ

חנוכה – אמצע החורף, אפשר לומר – הוא חג שמציינים אותו מדי יום עם המשפחה בבית, בסוף היום. הרוחות יכולות לנשוב ולשרוק כאוות נפשן, הגשם יכול להינתך בעוצמה בניסיון נואש להשתתף בחגיגה, אבל אני והמשפחה שלי נעמוד בין ארבע קירות בטוחים, מסביב לנרות, ונחכה לרגע שאבא ישאל "מי שר איתי 'מי ימלל' בשני קולות?" כדי לגלגל עיניים ולצחוק עליו.

קרא/י עוד »

ריקוד של גשם במדבר

בשוך הסערה (ובשוך הריקודים העליזים של ילדי המדבר הצמאים לגשם) ישבו לפגישה צוות החקלאות של הקיבוץ, להעריך נזקים, לחשוב יחד איך מתחילים לשקם את החורבן, ו…לשאול יחד שאלות קיומיות

קרא/י עוד »

זה לא נגמר עד שסבא שר

ברומניה, כך סיפר סבא, בכל מוצאי שבת היו מזמינים הוריו כרכרה רתומה לסוס, לוקחים את שני בניהם ויוצאים למסעדה ולאחר מכן לאופרה. סבא תמיד אהב אופרה ומחזמרים (תודה אקדמיה על התיקון המבאס)

קרא/י עוד »

הבעיה הבסיסית

למדינת ישראל יש הרבה בעיות. ואנחנו הישראלים אוהבים לדבר על הבעיות שלנו, להסביר איך הגענו לכאן, להציע פתרונות. לפעמים מרגיש שאנחנו מדברים על אותן בעיות כבר שנים אבל לא הרבה משתנה

קרא/י עוד »

סיפור על גמרא, בירה וחלומות

מה הקשר בין פרנקפורט, בוסטון, בית מדרש, מסעדה וצ'יפס יהודי? אז זהו, מסתבר שיש קשר מעניין מאוד. כתבה שפורסמה ב- Jewish Insider בתחילת אוגוסט על הקמתו של בית מדרש-מסעדה בבוסטון משכה את תשומת ליבי ויצאתי לחקור.

קרא/י עוד »

על שני כיסים

בין ראש השנה ליום הכיפורים, בין אריק איינשטיין לעמיר בניון, בין הפתק שבכיס האחד לפתק שבכיס השני, בין השנה היוצאת לזו שנכנסת. 1. מסופר על

קרא/י עוד »