ריקוד של גשם במדבר

אביגיל דגן חדד

שתף/י לרעך כמוך!

ואהבת?

איך זה שכשסערה מחריבה ככה את החקלאות שלנו אנחנו לא כועסים אלא מקבלים את הדין בהכנעה, אבל כשאדם עושה לנו דבר דומה אנחנו כועסים עד כדי אובדן עשתונות?
איני מציעה לקבל את הדין בהכנעה אדישה ופסיבית. אלא להיפך – קבלת הדין יכולה להזיז אותי מהמקום הביקורתי וה"מקטר" למקום צופה ומשתאה
יש לנו הזדמנות לשמן מבפנים את שרירי הנפש ולרקוד ריקוד אחר

לפני כמה שנים, התגוררנו בקיבוץ בדרום הארץ.

באותה שנה היה חורף סוער במיוחד וגל גשמים החריב כמעט את כל תשתית הבוסתנים והחקלאות של היישוב. הגידולים נפגעו באופן בלתי הפיך, מערכות השקיה נעקרו ממקומן, שבילים נמחקו מעפר ומבוץ…

בשוך הסערה (ובשוך הריקודים העליזים של ילדי המדבר הצמאים לגשם) ישבו לפגישה צוות החקלאות של הקיבוץ, להעריך נזקים, לחשוב יחד איך מתחילים לשקם את החורבן, ו…לשאול יחד שאלות קיומיות, שכן כנהוג באותו המקום, כל פעולה פרקטית תחילתה בדיון קיומי על מצבו של האדם והאנושות 🙂

אחד מחברי הצוות העלה את השאלה המוצדקת "איך זה שכשסערה מחריבה ככה את החקלאות שלנו אנחנו לא כועסים אלא מקבלים את הדין בהכנעה, אבל כשאדם עושה לנו דבר דומה אנחנו כועסים עד כדי אובדן עשתונות?" צוות החקלאות הקדיש את אותו היום לדיון בשאלה האם אנחנו יכולים להסתכל גם על הכוחות האנושיים הפועלים בעולמנו, כעל כוח טבע ששולט בנו לא פחות ממזג האוויר?

בטבע קיימים שני סוגים של דפוסי שינוי. הראשון הוא שינוי מחזורי וצפוי, כדוגמת מחזור הלבנה, עונות השנה, גאות ושפל, צמיחה ושלכת… אך ישנם בטבע שינויים רבים שאינם מעגליים או עקביים – החל מרעידת אדמה ושטפון, דרך בצורת ארוכה ועד הבלחה של קשת בענן.

בימים אלה אנו פוגשים (בשלישית) מערכת שהורגלנו לתפוס אותה כבעלת מחזור השתנות צפוי (אחת לארבע שנים) שמתנהגת כמו מזג אוויר שיצא מכלל שליטה – שינוי תכוף, מהיר, קיצוני. בשונה ממזג אוויר, יש לנו את הכוח לפעול במערכת הפוליטית ולהשפיע עליה, אך במידה רבה – ובוודאי בנקודת זמן זו בה ההכרעה לצאת לסיבוב נוסף של בחירות כבר התקבלה, בואו ונשאל את השאלה: מה יקרה לחיינו אם נקבל את הדין כמו היה מזג אוויר סוער ומפתיע? ולא – איני מציעה לקבל את הדין בהכנעה אדישה ופסיבית. אלא להיפך – קבלת הדין יכולה להזיז אותי מהמקום הביקורתי וה"מקטר" למקום צופה ומשתאה, צופה וסקרן, סקרן ויצירתי.

ברגעים אלה יש לנו הזדמנות לאפסן במגירה את האיכויות הנפשיות הנהדרות הנקראות "יציבות", "בטחון" ו"עקביות", ולהחליפן בתכונות נפש נפלאות לא פחות – קוראים להן "גמישות", "סקרנות" ו"התחדשות". יש לנו הזדמנות לשמן מבפנים את שרירי הנפש ולרקוד ריקוד אחר. ריקוד של גשם במדבר.

כתיבת תגובה

מומלצים:

חנוכת בית, חנוכת חוץ

חנוכה – אמצע החורף, אפשר לומר – הוא חג שמציינים אותו מדי יום עם המשפחה בבית, בסוף היום. הרוחות יכולות לנשוב ולשרוק כאוות נפשן, הגשם יכול להינתך בעוצמה בניסיון נואש להשתתף בחגיגה, אבל אני והמשפחה שלי נעמוד בין ארבע קירות בטוחים, מסביב לנרות, ונחכה לרגע שאבא ישאל "מי שר איתי 'מי ימלל' בשני קולות?" כדי לגלגל עיניים ולצחוק עליו.

קרא/י עוד »

ריקוד של גשם במדבר

בשוך הסערה (ובשוך הריקודים העליזים של ילדי המדבר הצמאים לגשם) ישבו לפגישה צוות החקלאות של הקיבוץ, להעריך נזקים, לחשוב יחד איך מתחילים לשקם את החורבן, ו…לשאול יחד שאלות קיומיות

קרא/י עוד »

זה לא נגמר עד שסבא שר

ברומניה, כך סיפר סבא, בכל מוצאי שבת היו מזמינים הוריו כרכרה רתומה לסוס, לוקחים את שני בניהם ויוצאים למסעדה ולאחר מכן לאופרה. סבא תמיד אהב אופרה ומחזמרים (תודה אקדמיה על התיקון המבאס)

קרא/י עוד »

הבעיה הבסיסית

למדינת ישראל יש הרבה בעיות. ואנחנו הישראלים אוהבים לדבר על הבעיות שלנו, להסביר איך הגענו לכאן, להציע פתרונות. לפעמים מרגיש שאנחנו מדברים על אותן בעיות כבר שנים אבל לא הרבה משתנה

קרא/י עוד »

סיפור על גמרא, בירה וחלומות

מה הקשר בין פרנקפורט, בוסטון, בית מדרש, מסעדה וצ'יפס יהודי? אז זהו, מסתבר שיש קשר מעניין מאוד. כתבה שפורסמה ב- Jewish Insider בתחילת אוגוסט על הקמתו של בית מדרש-מסעדה בבוסטון משכה את תשומת ליבי ויצאתי לחקור.

קרא/י עוד »

על שני כיסים

בין ראש השנה ליום הכיפורים, בין אריק איינשטיין לעמיר בניון, בין הפתק שבכיס האחד לפתק שבכיס השני, בין השנה היוצאת לזו שנכנסת. 1. מסופר על

קרא/י עוד »