לחזור ל"מחלוקת לשם שמיים": קביעת גבולות ההסכמה והויכוח

[סדרת רשימות על המצב הפוליטי בישראל, 2015-2016, רשימה #2 | לרשימה #1 | לרשימה #3 | לרשימה #4]

שיח ההכפשות סביב פרשיית "שוברים שתיקה"–"אם תרצו" הוליד לפחות דבר טוב אחד: התבהר שהמחלוקת נעוצה במידה רבה בשאלת הביקורת הלגיטימית. כאשר השמאל טוען שהימין (הקיצוני?) מסית ומתיר דם, והימין טוען שהשמאל (הקיצוני?) הוא זה שמסית ומתיר דם, אזי שמעבר לשאלה מי התחיל מתברר שצריך ואפשר לגבש קווים מנחים באשר לביקורת לגיטימית ולגבולותיה. המשך…

להמשך קריאה לחזור ל"מחלוקת לשם שמיים": קביעת גבולות ההסכמה והויכוח

פיצול האישיות הכפול של הימין ושל השמאל בישראל

[סדרת רשימות על המצב הפוליטי בישראל, 2015-2016, רשימה #1 | לרשימה #2 | לרשימה #3 | לרשימה #4]

בישראל של סוף שנת 2015 מתנהל שיח-חרשים מיוחד במינו. בתהליך מרתק נוצרו כאן שני מחנות שכל אחד מהם סובל מפיצול אישיות חריף בין תודעת הגמוניה לבין תודעת מיעוט נרדף. "הפיצול הכפול" הזה, "פרדוקס הקוזאקים הנגזלים", יוצר כאן שיח ציבורי ופוליטי הרסני, שיוכל להתמתן רק עם איזון נכון של הנטיות המפוצלות הללו. המשך…

להמשך קריאה פיצול האישיות הכפול של הימין ושל השמאל בישראל

על אחרוּת ואחריות חברתית

”אחר“: כל שהשלילה מאפיינת אותו. ”אחר“ כל מה שיש בו, שאין בשני. ”אחר“ מורה תמיד על ניגוד, אפילו אין זה אלא ניגוד יחסי, אפילו השני כלול באותו מושג, ושניהם פרטים של כלל אחד. המשך…

להמשך קריאה על אחרוּת ואחריות חברתית

משורר תל אביבי?

מתי שמואלוף, מהפכן תל אביבי, וחברתי, לא ברור באיזה סדר. מיושבי 'סלון מזל' משורר ופילוסוף או כפי שהוא מעיד על עצמו: "עורך אסוף נגד המלחמה באיראן, מכין ארונות קבורה, מאמן את המקוננות, מייבא שימורים למכירה עצמאית, אוגר צבע האדום לכותרות עיתונאים ובעיקר מתחמש". המשך…

להמשך קריאה משורר תל אביבי?

עין (אין) פרת בתל אביב

זר שיהלך בחוצות ירושלים, ובפרט באזורים המאוכלסים בבני 20-30, עשוי להבחין בקבוצה בולטת, שהיא כמעין שבט או עדה קדושה. יש לנו שפה משלנו ("לצאת מגדרי", "על הרצף", "גרסה יותר טובה של עצמנו"), אירועים פנימיים משלנו, בגדי לבוש תואמים (ובכן, בעיקר תיקים) ולא פחות חשוב מכך – שורה של רעיונות, תפיסות ואמונות משותפות. שמו של שבט זה, אשר אני משתייך אליו באהבה רבה, הוא קהילת הבוגרים של מדרשת בית פרת. המשך…

להמשך קריאה עין (אין) פרת בתל אביב

ירושלים ובבל

בגיל 26 עזבתי את המרכז. עליתי על אוטובוס לירושלים בכוונה לא לשוב עוד. לעזוב אחת ולתמיד את השעמום הגדול, הבורגני, את חוסר התכלית והנוחות התמידית, המפונקת, של חיי עיר. על כביש אחד, בחיפושי אחר מקום מגורים ועבודה, תוך בהייה בנוף המתחלף מבניינים ליערות ולהפך, הייתי מהרהר על החיים וכותב לעצמי מחשבות, רשימות וסיפורים. המשך…

להמשך קריאה ירושלים ובבל