האם נצליח ליצור 'רצף' גם בשאלות של שמרנות וליברליות?

סביב מצעד הגאווה והסובלנות ונאום לוינשטיין התעורר שיח ערכי חשוב ונוקב בציבוריות הישראלית, והיו לו הדים משמעותיים גם בתוך קהילת המדרשה (למשל בדבריהם של יבניה ושל נעם גזונדהייט). בשיח הציבורי הזה מצאתי את עצמי לפרקים באי-נוחות, שרק בימים האחרונים התבהרה לי לכדי תובנה. תובנה זו, אם לדלג לרגע לשורה התחתונה, היא שבעוד ששיח הדתיות–חילוניות שלנו כבר מספיק מפותח, ניואנסי ורגיש למורכבות כדי להתעלות מעל לשחור/לבן ולזהות אפשרויות נוספות של גווני-אמצע, הרי ששיח השמרנות–ליברליות שלנו הוא צעיר ולכן סובל מתסמיני שחור/לבן. השאלה החשובה היא אם נצליח לייצר גם בציר הזה תפיסה של גווני-ביניים. המשך…

להמשך קריאה האם נצליח ליצור 'רצף' גם בשאלות של שמרנות וליברליות?

מדוע למרות הכל לא אצעד בגאווה

ה'חצי שקל' שלי בעניין השיח סביב השתתפות השבוע ב"מצעד הגאווה":

אני מאוד יכול להבין את האינטואיציה שדוחפת אנשים שאני אוהב ומעריך להצהיר על כוונתם ללכת לצעוד במצעד הגאווה לאור האירועים האחרונים, גם אני חשתי בה. המשך…

להמשך קריאה מדוע למרות הכל לא אצעד בגאווה

מי מפחד משירה בנקי?

כבר כמה חודשים שאני מנסה להבין למה הטקסט שאני כותב לכם עכשיו מטלטל אותי כל כך. נראה לי שיותר מכל סיבה, הניסיון למתוח חוט בין האימה ההיא ביום חמישי ההוא באמצע ירושלים, ללב שלכם ולבקשה שתכף אבקש מכם, הוא שקשה לי כל כך. זה מרגיש כמעט מסוכן מדי, ואולי אפילו קצת לא הוגן, לגשת אליכם ככה חשוף ופשוט לצפות, ואולי גם קצת לדרוש מכם, לקרוא בלב פתוח וגם להיענות, ובכל זאת… המשך…

להמשך קריאה מי מפחד משירה בנקי?