מחשבות על מקום הרגש והתבונה בפוליטיקה

אני זוכר איך כשהייתי ילד הכל נראה לי פשוט כל כך. כשהיו בחירות, חשבתי שכל אחד שומע את דברי המועמדים השונים, בוחן את מצעי המפלגות ועל סמך כל אלה מקבל החלטה מושכלת ושקולה באיזה מועמד לבחור. העולם נראה פשוט וברור. היה לי מאוד מוזר לשמוע למשל, שכדי לקבל תואר באוניברסיטה צריך ללמוד במשך שלוש או ארבע שנים. לא הבנתי אז מה יש ללמוד כל כך הרבה.
כיום כל זה נראה לי מצחיק. אחרי מספר שנים של לימודים באוניברסיטה, אני מבין כמה מעט אני יודע על העולם. אני מבין היטב, במידה רבה של צער, שגם אם אשקיע עשרות שנים בלימודים, עדיין אדע ואבין רק פסיק קטן על העולם. העולם אכן מורכב, נדמה לי שכולם מבינים זאת בשלב כלשהו. לכן, כל אדם בוחר לו בסופו של דבר תחום התמקצעות צר, כל הכלכלה המודרנית מתבססת על כך. למשל, בעת קניית דירה, רובנו נעזר בעורך דין, את הילדים נשלח לבית הספר לקבל חינוך וידע מהמורים, ובעת הצורך, במידה שיש לנו בעיה רפואית, נפנה לרופא כדי לקבל ייעוץ וטיפול.

בשנים האחרונות הולך ונעשה לי יותר ויותר ברור כמה גם המציאות הפוליטית מורכבת (כאשר הכוונה היא לנושאים הקשורים למדיניות חוץ, פוליטיקה פנימית, החלטות כלכליות, דעות וערכים רווחים בחברה וכדומה). אנסה להמחיש את המורכבות הזאת בעזרת הקבלה לגוף האדם. הגוף מורכב ממספר עצום של מערכות החל מרמת התא, ממשיך ברמת האיבר וכלה בגוף השלם. למערכות אלה השפעות הדדיות אחת על השנייה, ולכן הבנה של מערכת מסוימת לא מספיקה ויש להבין את מכלול ההשפעות ההדדיות בין המערכות השונות. השפעות אלה מורכבות בצורה יוצאת דופן, ולכן למרות ההתקדמות המשמעותית של הרפואה בעשורים האחרונים, עדיין רב הנסתר על הגלוי.

המשך…

להמשך קריאה מחשבות על מקום הרגש והתבונה בפוליטיקה

עידן השקיפות המוחלטת

בני האדם נולדים ערומים ולאורך כל שנות הילדות המוקדמות הם מסתובבים חשופים ללא בושה, ללא חשש וללא צורך ללבוש בגדים. על פי הסיפור המקראי, עירום לא מאפיין רק את הילדות של בני האדם אלא את הילדות של האנושות. בדומה לילדים שמתבגרים ומתלבשים כך האנושות, שמיוצגת דרך הדמויות של אדם וחווה, התבגרה והחלה להתלבש. היא אכלה מפרי עץ הדעת, פיתחה מבוכה חברתית והחלה להסתתר מאחורי עלי התאנה.

מה הקשר בין מבוכה חברתית לאכילה מעץ הדעת? על פי הפירוש של רמב״ם בספרו מורה הנבוכים, התשובה טמונה בשם המלא שלו – ״עץ הדעת טוב ורע״. ידיעת טוב ורע היא פעולת השיפוט האנושי, האכילה מן העץ היא מטפורה להתפתחות השיפוט. רמב״ם מבחין בין שתי פעולות קוגניטיביות – הבנה ושיפוט. כשאנחנו מנסים להבין, אנחנו מנסים להבחין בין אמת לשקר. כשאנחנו מפעילים שיפוט אנחנו מנסים לדעת מה טוב ומה רע. קודם לאכילה מעץ הדעת בני האדם חיפשו את האמת וניסו להבין את העולם, לאחר האכילה מעץ הדעת הם החלו גם לשפוט אותו.

המשך…

להמשך קריאה עידן השקיפות המוחלטת

על צניעות ישנה ומהותנות חדשה

לפני כמה שבועות התכנסנו בסלון של קרן לערב נשים של גרעין השותפין הירושלמי. בפתיחת הערב נתבקשנו לכתוב על פתק קטן מהי נשיות לדעתנו. מיד התקבץ לו אוסף של פתקים מלאי כנות ועומק, מהם התגלגלנו לשיחה אישית ועוצמתית על ההגדרות של נשיות וגבריות. במהלך השיחה המעניינת הזו, שמתי לב להנחת יסוד דרמטית, שיושבת לדעתי בבסיס שיחות רבות שלנו על ההגדרות למושגים המורכבים הללו. אנו נוטים במקרים רבים להניח, אולי בלי לשים לב, שאלו המאמינים שההבדלים בין גברים לנשים הם מהותיים ביסודם, ושקיימת מהות "גברית" ומהות "נשית", ככל הנראה אינם חותרים לשינוי המציאות החברתית בהקשר של תפקידים מגדריים. ולעומתם, אלו המאמינים שההבדלים בין גברים לנשים מושתתים בעיקרם על הבניות חברתיות, שואפים ככל הנראה לשינוי משמעותי של המצב הקיים. אני רוצה להפנות את הזרקור אל אותה הנחה בסיסית, להטיל בה ספק ולהציע אלטרנטיבה.

בדרך כלל כשאנו מדברים על תפיסה מהותנית בהקשר של מגדר, הכוונה באופן כללי לכך שאוסף של מאפיינים מסוימים מגדיר מהי "נשיות", ואוסף מאפיינים אחר, מגדיר "גבריות". חשוב לי לערער על הטענה שמי שמחזיק בתפיסה מהותנית בנוגע למושגים של "נשיות" ו"גבריות", ככל הנראה איננו חותר לשינוי המציאות החברתית בסוגיות מגדריות, ולהציע שיש מקום למהותנות אחרת. ניתן להאמין ש"גבריות" ו"נשיות" הם מושגים מהותיים, אבל יחד עם זאת, שאין ביכולתנו לעמוד על אותן המהויות או להגדיר אותן באופן מלא או קבוע. במילים אחרות, ברצוני להצביע על כך שמהותנות איננה שקולה לוודאות, ואולי הפתח הזה של אי הוודאות – הוא כל העניין.

המשך…

להמשך קריאה על צניעות ישנה ומהותנות חדשה

מפגשים שמשנים חיים

אחת הדמויות המסתוריות ביותר בעולם היהודי בעת החדשה היא דמותו של "מר שושני". עיוני בעבודת המוסמך של הודיה הר-שפי סמט פתחה לי עוד צוהר בנושא למידה, ידיעה וחינוך, שמפוגג מעט מהערפל האופף את הדמות הבלתי מפוענחת. הצטרפו אלי למסע קצרצר לדמותו של גאון, שיכול ללמד אותנו משהו משמעותי על חיים, לימוד, ידע וחינוך – שהם ליבת קיומנו, וכמרצה לחינוך יהודי באוניברסיטה העברית יש בסיפור זה עבורי משהו מרגש ועלום. זהו סיפור שמדגים מה כוחם של מורה וחינוך לשנות גורלם של בני אדם (ותלמידיו – שחוו מפגש זה עמו – הפכו למובילי הרוח בעולם היהודי, כאלי ויזל, שלום רוזנברג, עמנואל לוינס, מניטו ועוד).

מיהו מר שושני?

דמות של מורה שהיא כמעט מיתית. שמו האמיתי אפוף סוד (אם כי כנראה מדובר בהלל פרלמן, מי שהיה בין היתר תלמיד קרוב ואהוב על הרב קוק בשנות ה-20 של המאה הקודמת). מר שושני (1895–1968) היה גאון מוזנח ומורה מופלא, שאחז בעולמות ידע "מבהילים" בהיקפם ביהדות, מדעי הרוח והטבע. אין אחריו משנה ברורה, אך יש מזוודה מלאה במחברות סתומות, דחוסות ואפופות סוד. הוא הותיר חוויה צרובה של לימוד חסר תקדים, מטלטל ומשתק, ותחושה שעומדים אנו בפני "מחזיק המפתחות" של הידע. הוא הקסים את שומעיו והוא פיתה אותם להמשך המסע הרוחני לעולם הידע היהודי החובק עולם. מפגשים אלה היו כה עזים עד שמורי, שלום רוזנברג, מעיד על כך שלדידו העולם מחולק לשניים: "אלו שהכירו את שושני ואלו שלא הכירו אותו".

המשך…

להמשך קריאה מפגשים שמשנים חיים