אב. א' ב'. לא הר' ה-ש' והת' של תשרי. לא הסוף ותום התקופה של תמוז, או החיפוש שמתחבא ב-'אלול' א' ב'. א' ב'. כשגדלנו לכל

לפרשת כי תישא הושיע..  את.. עמך… וברך.. את..  נחלתך.. ורעם.. ונשאם.. עד..איפה 'העולם'? מישהו ראה את 'העולם' !?! כך היינו סופרים בתור ילדים. מחפשים עשירי

הכול זמני במשכן. מוכן לתנועה. נוח להתקפל, לעבור בקלות ממקום למקום. אין קביעות. ארבעה פרשות מוקדשות למבנה, מהרגש שליווה את מי שתרם את החומרים, ועד

הנוי והנצח לחי עולמים טוֹב , בּוֹא נראה.. זהב? יש. כסף, נוּ לאדנים, בשביל שיחזיק מעמד.. ? יש. תכלת וארגמן – לכיסויים, שלא יתלכלך.. ?

אין על החג הזה. אלפי שוטרים בני 8 שמסתובבים בכל מקום, מאות 'אנה' ו'אלזה' בגדלים שונים,  עשרת בני המן, 127 מדינות, שתי קריאות מגילה, ומלכת