תשובה לידיד ניאו-ישראלי
הזהו גורלה של החברה הישראלית להתנתק משורשי יצירתה ולהמשיך לרחף כהזיה תלושה בחלל הפוליטי, ללא יסודות המחברים אותה לקרקע צמיחתה?
הזהו גורלה של החברה הישראלית להתנתק משורשי יצירתה ולהמשיך לרחף כהזיה תלושה בחלל הפוליטי, ללא יסודות המחברים אותה לקרקע צמיחתה?
אל תקרי 'חָרוּת' אלא 'חֵרוּת' דורשים חכמינו בשמות רבה. בכך הם רומזים לנו, כי המנהג לראות דווקא את חג הפסח כ"חג החירות", טעות ביסודו
אי שם ברוסיה הלבנה מתכנסת לה חבורת יהודים מלאי מרץ והשראה. בראשיהם מתרוצצים רעיונות מהפכניים על גאולת היהודים.
נראה שאנחנו כבר לא מסוגלים לומר שום דבר חשוב, מעבר לחשיבות הזכות של כולם לומר. אבל מה עושים עם הזכות הזאת?
הדיון על מרכזיות האנטישמיות לגבי ההיסטוריה של העם היהודי לא התחיל מהשואה. הוא עתיק אולי כמו העם היהודי עצמו.
עומקה ושלביה של מהפכה מתבטאת בימינו במחאת האוהלים ובציווי המוסרי לחברה הישראלית
המאבק לטובת האחר ולמען זכויותיו וחירותו שהחל לצמוח מתוך הציבורים הליברליים של מדינות המערב, פספס בנקודה אחת מרכזית
אני חוזר אל התורות שלמדנו מהרב מנחם פרומן ומהרב דוד הרטמן על הצורך למלא את היהדות בחיות חדשה
ביאליק, בשונה מאחרים בתקופתו, מבין לעומק את חומרת האסון שבנטישת בני דורו שוחרי ההשכלה את בית המדרש שבו גדלו והתחנכו.