מחבר: ד״ר מיכה גודמן

הקדוש הוא הבלתי מושג; הקודש הוא המרחב שמעבר להישג ידו של האדם. המילה הקדושה ביותר בשפה העברית – השם המפורש – היא המילה שאסור לומר

מאפרטהייד – לג'נוסייד סיפור גאולת ישראל ממצרים מסתיים, אמנם, בטביעת הצבא המצרי בים סוף, אך הוא מתחיל בהטבעת הזכרים העבריים ביאור. לפרוייקט הג'נוסייד – רצח

בפרשיות האחרונות קראנו על יעקב אבינו אשר רימה את אביו בפרשת הברכה, ורומה על ידי בניו בפרשת דינה. כזכור, "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים", לאחר

על האדם לא נאמר "כי טוב", משום שבריאת האדם טרם הושלמה חידת צלם האלהים שבדמותו נברא האדם הציתה את דמיונם של הוגים ומיסטיקנים מאז ומעולם.

אמת לאמיתַּי שאלו לקודשא בריך הוא: חוטא מהו עונשו? אמר להן: יעשה תשובה ויתכפר לו יונה הנביא, המבקש לברוח מהשליחות שהוטלה עליו, איננו הנביא הראשון

קדושתו של שיר השירים היתה נתונה במחלוקת קדומה.  אל מול המתנגדים לקידושו ולהכללתו בתנ"ך קבע רבי עקיבא ש"כל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קודשים" (ידים

(נכתב במסגרת : ׳קריאת כיוון׳ – בוחנים את המעבר מלמדנות לרוחניות.) שמענו כבר יותר מדי פעמים שלדתיים אין מונופול על ארון הספרים היהודי. מזמן כבר

בניסוי חברתי ידוע שנערך לפני שנים רבות בארצות הברית נלקחה קבוצת אנשים מן המעמד הבינוני אל קונצרט. הקבוצה חולקה לשתי קבוצות משנה: הראשונה נדרשה לשלם

עידן השקיפות המוחלטת בני האדם נולדים ערומים ולאורך כל שנות הילדות המוקדמת הם מסתובבים חשופים, ללא בושה, ללא חשש וללא צורך ללבוש בגדים. על פי

היום הרת עולם כשם שאדם לא נענש על חטאי הוריו, משום שהוא לא עשה אותם, כך לא ייענש על חטא שחטא לפני חזרתו בתשובה –