בית משותף וגיור חילוני מורשתי
מחשבות על ההצטרפות לעם היהודי בימינו חבריי וחברותיי בוגרי ובוגרות המדרשה, בשנים האחרונות, בזמן שלמדתי ולימדתי במדרשה, עסקתי במקביל בגיבוש עמדתי בשאלת הגיור (או ההצטרפות
מחשבות על ההצטרפות לעם היהודי בימינו חבריי וחברותיי בוגרי ובוגרות המדרשה, בשנים האחרונות, בזמן שלמדתי ולימדתי במדרשה, עסקתי במקביל בגיבוש עמדתי בשאלת הגיור (או ההצטרפות
הציבור החילוני לא אמור לציית לכללי ההלכה בט' באב. יש ליצוק למועד זה את המשמעות הרלוונטית לציונות החילונית, וזה צריך לקרות מתוך השתייכות ולקיחת אחריות.
ישנה אמירה נושנה על כך ש"בית הכנסת שהחילונים לא הולכים אליו הוא אורתודוקסי". כלומר – החילונים אולי אינם מקיימים תורה ומצוות, אבל הם מקבלים במפורש
הפוליטיקה הישראלית סערה בשבוע שעבר סביב סוגיות של יהדות ומדינה. זה עשוי היה להיות דבר משמח, אלמלא זה היה בנסיבות כה מדכדכות. הנה סקירה קצרצרה
צמד חלומות פרעה, שבהם פותחת פרשת "מקץ", הוא הצמד השלישי בסיפורי יוסף: קודמים לו צמד החלומות של יוסף הנער וצמד החלומות של שר המשקים ושר
פורסם ב"דעת פרת", גיליון 16: שבת (תמוז, תשע"ז), עמ' 10-12. "לבני-ישראל יש יצירה נהדרה שלו – יום קדוש ונעלה, "שבת המלכה". בדמיון העם היתה לנפש
התפרסם בגיליון #1 של "כיכר העיר: במה ליהדות-ישראלית" (תשרי, תשע"ז), עמ' 80–92. {עקב תקלה טכנית, המאמר בדפוס לא כלל את הערות השוליים. הן מובאות כאן
תשובה למרגלית ושרון (או: בדיקת כיוון להתחדשות היהודית הפלורליסטית) לאחרונה נפתח ויכוח חשוב ומרתק שנוגע במהותו של מפעל ההתחדשות היהודית הפלורליסטית בישראל, ומצביע על אתגריו המהותיים.
הזווית המהותנית של השיח העדתי: מזרחיים אוהבים .vs אשכנזים משכילים מכיוונים שונים חוזר לאחרונה הנושא העדתי לשיח הציבורי – מ"ועדת ביטון" והדיון סביבה, מדחיפתה של
שמחתי על מאמר התגובה של אביתר בן-ארצי, לא רק משום שהציף חזרה למחשבותיי את המחשבות שכתבתי לפני שלוש שנים אודות הנושאים הללו, אלא משום שהוא