התייחסות ל"סדנא דארע חד הוא"
תגובה ל"סדנא דארעא חד הוא" של אביתר בן ארצי – על רבנות, ריבונות, ובחירה אישית
תגובה ל"סדנא דארעא חד הוא" של אביתר בן ארצי – על רבנות, ריבונות, ובחירה אישית
לכל מגזר תהליכי ההתחדשות שלו, ותופעה מרתקת במיוחד היא נקודת החיבור בין "המתחדשים" מהמגזרים השונים, המולידה קבוצת השתייכות חדשה ומסקרנת.
בעוד ששיח הדתיות–חילוניות שלנו כבר מספיק מפותח כדי להתעלות מעל לשחור/לבן, שיח השמרנות–ליברליות שלנו צעיר וסובל מתסמיני שחור/לבן.
היכרות מעט יותר מעמיקה עם ההגות הציונית מובילה דווקא ליחס חיובי ללימודי יהדות למטרת זהות יהדות חילונית
כאשר אנו נקראים בפורים "לבסומי בפוריא עד דלא ידע", אנו מוזמנים לבחון את הנחותינו בקשר לדברים שאנו יודעים ואלו שלא
בערב שבת האחרון לקחתי כהרגלי את הסידור, פתחתי אותו והתחלתי לשיר את ’ידיד נפש‘. המשכתי לששת מזמורי התהילים, ל‘אנא בכוח‘, ’לכה דודי‘ ומזמור שיר ליום
ערב שבת יורד על ירושלים, רוח קרירה מעבירה בנו שוב אותן צמרמורות עונג ידועות, והשירה נישאת באוויר. המזמור האחרון של קבלת השבת עומד להסתיים לו,
השיח על השבת בישראל, כמו ברוב הנושאים הקשורים לדת ותרבות יהודית או לדת ומדינה, הוא לרוב שיח 'לעומתי', 'דווקאי' ומתנצח
הרוב המוחץ של תלמידי מערכת החינוך הממלכתית בישראל הם יהודים, ועל כן מן הראוי והרצוי שיזכו לחינוך יהודי נאות