השמאל הישראלי: "ממעמד לעם" – ובחזרה
[פורסם ב"הארץ", 5.1.16: http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2814202] בשנת 1933 פרסם דוד בן-גוריון את החיבור "ממעמד לעם", ובו ניסח את יסודות הממלכתיות ונטישת הסקטוריאליות של זרם הפועלים לטובת הנהגת העם
[פורסם ב"הארץ", 5.1.16: http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2814202] בשנת 1933 פרסם דוד בן-גוריון את החיבור "ממעמד לעם", ובו ניסח את יסודות הממלכתיות ונטישת הסקטוריאליות של זרם הפועלים לטובת הנהגת העם
בשנת 1893 הציע אחד-העם ניתוח מבריק שכאילו נכתב למחנה הליברלי של ישראל בשנת 2016. במאמר "כהן ונביא" הוא מזהה שני טיפוסי מנהיגים – אחד בלתי-מתפשר במאבקו
לאחרונה עלתה אל פני השטח במלוא העוצמה השיחה בדבר "חילופי האליטות" בחברה הישראלית. הקולות הללו מגיעים ממקומות שונים בחברה – כמובן שבמנגינות שונות, בהתאם לדובר:
בחודש נובמבר 2015 הקדיש מוסף "שבת" של עיתון "מקור ראשון" גיליון לנושא של "קץ החילוניות". את הכתבות השונות בנושא ליווה לוגו מיוחד שעוצב לצורך הגיליון, ובין
[סדרת רשימות על המצב הפוליטי בישראל, 2015-2016, רשימה #2 | לרשימה #1 | לרשימה #3 | לרשימה #4] שיח ההכפשות סביב פרשיית "שוברים שתיקה"–"אם תרצו" הוליד
[סדרת רשימות על המצב הפוליטי בישראל, 2015-2016, רשימה #1 | לרשימה #2 | לרשימה #3 | לרשימה #4] בישראל של סוף שנת 2015 מתנהל שיח-חרשים מיוחד
כאשר הפילוסוף ליאו שטראוס קרא לספרו הגדול "ירושלים ואתונה", הוא הנגיד את השתיים כשתי השקפות עולם הפוכות שאינן נפגשות לעולם.
לפני כעשרים שנה טבע ארי אלון את הניגוד "אדם רבני / אדם ריבוני", ומאז רבים המצטטים שורות אלו או המשתמשים במטבע לשון זו, במיוחד בקרב
מאמר זה עוסק בזהות אישית וקבוצתית, ובעיקר בשני מרכיבים מרכזיים של גיבוש הזהות: ראשית, יצירת ה'אחר' והיחס הספירלי של הגדרת העצמי והגדרת 'האחר', ושנית, אופן