קטגוריה: ספר שמות

רצף הפרשות שבו אנחנו נמצאים מספר על השלבים המקדימים בתהליך היבנותו של עם ישראל – מאוסף של עבדים לכינון של עם.

פרשתנו נפתחת בתחושת דה ז'ה וו קלה: הרי כבר בספר בראשית (מו, ח), לפני שתי פרשות בלבד, רגע אחרי שהאחים

הושיע..  את.. עמך… וברך.. את..  נחלתך.. ורעם.. ונשאם.. עד..איפה 'העולם'? מישהו ראה את 'העולם' !?! כך היינו סופרים בתור ילדים. מחפשים עשירי למניין בבני עקיבא

הכול זמני במשכן. מוכן לתנועה. נוח להתקפל, לעבור בקלות ממקום למקום. אין קביעות. ארבעה פרשות מוקדשות למבנה, מהרגש שליווה את מי שתרם את החומרים, ועד

"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק-לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד-עוֹלָם: וְהָיָה כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-הָעֲבֹדָה הַזֹּאת: וְהָיָה כִּי-יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת

הנוי והנצח לחי עולמים טוֹב , בּוֹא נראה.. זהב? יש. כסף, נוּ לאדנים, בשביל שיחזיק מעמד.. ? יש. תכלת וארגמן – לכיסויים, שלא יתלכלך.. ?