ענבר אמיר

לפני חצי שנה השתתפתי בצילומים לאיזה סרט. הייתי צריכה להיות חרדית אז המלבישה על הסט התאימה לי חצאית, חולצה מכופתרת, פאה, גרביון. הסתכלתי על עצמי

"מה קשור סמיילי מחייך? הרגת אותי עכשיו. זה נידי, זה מתלהב. זה צופים. מה שאת לא עושה, אל תראי התלהבות. לא שלוש נקודות. זה נראה

א. חברה שלי לקחה פעם קורס איפור. ככל שהתקדמה בקורס היה לה יותר מה להגיד בכל פעם שנפגשנו. אני לא משתמשת נכון בסומק. את העיפרון

ביום הראשון של הגשם החזק נפתחה לי סדנת כתיבה. כשהגעתי לסדנא ראיתי מישהי בכיסא גלגלים יושבת בגשם ,אוחזת במטרייה, מול השער החשמלי הסגור, שהגשם יצר

שבת בבוקר. אני יושבת מולה, אנחנו שותות קפה והיא חייבת פיפי. היא שמה לי בידיים את הגוש הוורדרד הרוטט שמחייך אליי בלי שהרווחתי את זה.

סבתא שלי התחתנה בגיל 14. תחשבו על זה שניה. סבתא שלי התחתנה בכיתה ח'. הגיל המכוער הזה עם הריבועים בשיניים, עם החצ'קונים; הגיל הזה שבו