
הקיגל הוא קדוש – מחשבות על ל"ג בעומר
ל"ג בעומר הוא חג מבלבל. חג שצמח מאוחר, מן השטח, ללא צידוק ברור לתאריך בו הוא נחגג וללא פשר מיוחד לספירה ה-33 בעומר. אוסף של
ל"ג בעומר הוא חג מבלבל. חג שצמח מאוחר, מן השטח, ללא צידוק ברור לתאריך בו הוא נחגג וללא פשר מיוחד לספירה ה-33 בעומר. אוסף של
מאת: טל נתן, מחזור ג' של בית המדרש לחינוך יהודיבלימודינו בבית המדרש פגשנו מספר פעמים את פרופ' אבינועם רוזנק. אחד הנושאים המרכזיים בהם עסקנו ביחד הוא
מאז שאני זוכרת את עצמי האמנתי באלוהים. עובדה זו תמיד הייתה חלק ממני וחיה לצידי את החיים, לא דורשת איזו נוכחות מסוימת או עזר למימושה.
אף על פי ש״קהילת התפילה״ מהווה משאב יקר עבור החברה, היא מציבה בפנינו אתגר לא פשוט. לא מעט מחסידיה, ואני ביניהם
עצים וצמחים בכלל הם תופעה מופלאה. לא אחת אני מרגישה שטעה מי שהכריז על האדם כנזר הבריאה,
אני נאלץ לסיים הוא הכריז בקול רם והתחיל ללכת לכיוון היציאה מהאולם, גם כן דרך לסיים שיעור על שפינוזה.
פרשתנו נפתחת בתחושת דה ז'ה וו קלה: הרי כבר בספר בראשית (מו, ח), לפני שתי פרשות בלבד, רגע אחרי שהאחים
כשהייתי בתיכון ידעתי בעומק ליבי שכשאהיה גדול אני רוצה לחזור בתשובה או לצאת בשאלה. מכיוון שכבר הייתי דתי הוכרעה הכף לצד הידוע. הידיעה הזו לא הייתה ידיעה במובן
חנוכה – אמצע החורף, אפשר לומר – הוא חג שמציינים אותו מדי יום עם המשפחה בבית, בסוף היום. הרוחות יכולות לנשוב ולשרוק כאוות נפשן, הגשם יכול להינתך בעוצמה בניסיון נואש להשתתף בחגיגה, אבל אני והמשפחה שלי נעמוד בין ארבע קירות בטוחים, מסביב לנרות, ונחכה לרגע שאבא ישאל "מי שר איתי 'מי ימלל' בשני קולות?" כדי לגלגל עיניים ולצחוק עליו.
בשוך הסערה (ובשוך הריקודים העליזים של ילדי המדבר הצמאים לגשם) ישבו לפגישה צוות החקלאות של הקיבוץ, להעריך נזקים, לחשוב יחד איך מתחילים לשקם את החורבן, ו…לשאול יחד שאלות קיומיות