קטגוריה: חילוניות

עת השתחררתי נלכדתי בתורתו של אהרון דוד גורדון. בכל אותה שנה שאחרי השחרור, הייתי מהרהר בגורדון והוא ליווה אותי לכל מקום. למדתי עליו ממי שיכולתי,

היכרות בין קבוצות שונות בחברה הישראלית מוכרחה להתחיל כבר בגיל צעיר, ולאו דווקא לנחות לראשונה בשערי הבקו"ם או השירות

המחשבה על בית מדרש הורים נולדה מתוך מפגש בין שתי מחשבות מרכזיות שאציג במאמר, ומרצון "להוציא את בית הספר מגדרו"

דברים לזכר בוג'ה | מה קורה כשאדם מתייאש מלמצוא את מה שאבד לו, כיוון שהוא לא מאמין שנותרה כל אפשרות

הדתל"שיות היא לא כאב בחיים שלי. לפעמים אני שוכחת מהזהות הזו ונזכרת פתאום, וזה מרגיש כמו להעמיס תיק כבד על הגב

לפני כעשרים שנה טבע ארי אלון את הניגוד “אדם רבני / אדם ריבוני”, ומאז רבים המצטטים שורות אלו או המשתמשים במטבע לשון זו, במיוחד בקרב ההגות היהודית החילונית.

מאמר זה עוסק בזהות אישית וקבוצתית, ובעיקר בשני מרכיבים מרכזיים של גיבוש הזהות: ראשית, יצירת ה’אחר’ והיחס הספירלי של הגדרת העצמי והגדרת ‘האחר’, ושנית, אופן קביעת קווי ההבחנה שיוצרים את החלוקה לקבוצות (‘אנחנו’ ו’הם’). טענתי הבסיסית היא כי אנו נוטים באופן טבעי להגדיר את עצמנו דרך ‘האחר’ וכי יש לכך חסרונות בולטים.

נקודת המוצא שלי בדברים הבאים היא שהרוב המוחץ של תלמידי מערכת החינוך הממלכתית בישראל הם יהודים, ועל כן מן הראוי והרצוי שיזכו לחינוך יהודי נאות

הזדהות עם קהילה מהווה העצמה של הפרט, בצורה שאינה מנותקת מהטבע החברתי של בני האדם

מה שאני אציע כאן הוא את נקודת המבט שלי, כיהודי ישראלי חילוני, על התפילה היהודית.