
הקיגל הוא קדוש – מחשבות על ל"ג בעומר
ל"ג בעומר הוא חג מבלבל. חג שצמח מאוחר, מן השטח, ללא צידוק ברור לתאריך בו הוא נחגג וללא פשר מיוחד לספירה ה-33 בעומר. אוסף של
ל"ג בעומר הוא חג מבלבל. חג שצמח מאוחר, מן השטח, ללא צידוק ברור לתאריך בו הוא נחגג וללא פשר מיוחד לספירה ה-33 בעומר. אוסף של
חנוכה – אמצע החורף, אפשר לומר – הוא חג שמציינים אותו מדי יום עם המשפחה בבית, בסוף היום. הרוחות יכולות לנשוב ולשרוק כאוות נפשן, הגשם יכול להינתך בעוצמה בניסיון נואש להשתתף בחגיגה, אבל אני והמשפחה שלי נעמוד בין ארבע קירות בטוחים, מסביב לנרות, ונחכה לרגע שאבא ישאל "מי שר איתי 'מי ימלל' בשני קולות?" כדי לגלגל עיניים ולצחוק עליו.
ברומניה, כך סיפר סבא, בכל מוצאי שבת היו מזמינים הוריו כרכרה רתומה לסוס, לוקחים את שני בניהם ויוצאים למסעדה ולאחר מכן לאופרה. סבא תמיד אהב אופרה ומחזמרים (תודה אקדמיה על התיקון המבאס)
הפעם החלטתי לא לשחק במשחק המטופש הזה. אני תכננתי להגיע לרכבת מסוימת אבל אני לא ארוץ עכשיו ואדחס בין כל האנשים
מדוע מדיניות המפלגות החרדיות הפוכה מהרוח היהודית שמדריכה אותנו שלא לגרום לאחרים את מה שסבלנו בעצמנו
כשאני קוראת סוגיה בגמרא היום, צורת ההתדיינות מזכירה לי בראש ובראשונה דיונים קהילתיים ואספות חברים. הדמיון הזה איננו מקרי.
המגורים בירוחם הרחיקו אותנו מפעילות הבוגרים. יום אחד הגיעה אלינו הבשורה ששוב שיש לנו מקום על ספסלי בית המדרש
החופה היהודית אמורה להחזיק המון מרכיבים שלא באים לידי ביטוי לצערנו הרב במציאות הישראלית.
הזהות שלי איננה סטטית, אני מאמינה שהחיות נמצאת דווקא במתחים שמרכיבים אותה. המתח מאפשר לי להשאר עירנית כל העת.
בחודש נובמבר 2015 הקדיש מוסף "שבת" של עיתון "מקור ראשון" גיליון לנושא של "קץ החילוניות". את הכתבות השונות בנושא ליווה לוגו מיוחד שעוצב לצורך הגיליון, ובין