לכל אחד יש את מקום הקריאה שלו: יש מי שמקדיש את הדקות שלפני השינה להתייחדות עם ספר טוב; יש מי ששומרת את רגעי הקריאה שלה לשעות החסד של שבת בבוקר; אחרים קוראים בנסיעות, בחופשות, בים. נדמה שהמילה התייחדות במקומה כאן – זה רק אנחנו והספר. קריאה עשויה לעורר, לערער ולגעת בנו במקומות העמוקים ביותר. התיאור הזה, עשוי להישמע לרגע כהתרחשות א-פוליטית. כזו ששמורה לחללים העמוקים ביותר של הנפש. אולי דווקא בגלל זה הספרות היא אחד מן הערוצים הפוליטיים העוצמתיים ביותר שניתן להעלות על הדעת. בעצם הקריאה, אפשרנו למישהו להיכנס למקום השמור, האישי ביותר, ולהשמיע שם את קולו. לא כתעמולה זולה, אלא כקול בהיר ומנוסח שמבקש לקנות לו מקום במעמקי התודעה שלנו. בערב השיא הקרוב נחקור ביחד את יחסי הזיקה שבין הספרותי לפוליטי. בחלקו הראשון של הערב נתפצל לחבורות שיעסקו בסופרים ומשוררות ששלחו ידם במלאכה הספרותית-פוליטית: מוירגיליוס, דרך שימבורסקה וכלה בעגנון. לאחר מכן נתכנס כולנו למשבצת המרכזית: שיחה בין הסופר ד"ר אסף ענברי לסיגל שטיינברג, שתעסוק בפוליטי ובספרותי בספרו האחרון, "הספר האדום". חשוב לנו להבהיר: הערב פתוח בפני כולן וכולם – למי שקראה את כל ספריו של ענברי וגם למי שטרם שמע את שמו.