יודע אני בתי שאיני מנחיל לך עושר ונכסים, אבל אני מלמדך לקרוא בספרים, בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו קורא בספר ורואה עולם אחר.
(ש"י עגנון, "סיפור פשוט")
לספרות, כפי שמלמד עגנון, תמיד היה מובן אסקפיסטי. יש בה משום בריאת עולם, שער למציאות אחרת, בייחוד עבור מי שעולמו "חשוך בעדו". אך בזאת, כמובן, לא מתמצה כוחה. ספרות גדולה אמנם מספקת לנו שער מילוט, אך כזה שעשוי לספר לנו משהו עמוק דווקא על העולם שממנו ניסינו לברוח.
חבורת ההעמקה "ספרות וקונפליקט", שתחל בחודש מאי, תוקדש לכמה מן העולמות המגוונים שבראו טובי הסופרים והסופרות של המאה העשרים. בששת המפגשים של החבורה נפגוש שלושה סופרים שהטביעו חותם בל יימחה על ספרות העולם: פרנץ קפקא, ש"י עגנון וטוני מוריסון. ניפגש מדי שבוע, קבוצה מחויבת של לומדות ולומדים, כדי לפסוע בשעריו של עולם הפרוזה. ספרות מופת דורשת אורך רוח, תשומת לב, הקשבה אמיתית – את כל אלה ננסה לייצר במסגרת החבורה. בתקופה שבה המציאות רועשת מתמיד נצלול פנימה, אך לא כדי לפנות עורף אל החוץ, אלא דווקא כדי להצליח לראות אותו באור חדש.