
ֿנגיף שנאת הזר
היכרות בין קבוצות שונות בחברה הישראלית מוכרחה להתחיל כבר בגיל צעיר, ולאו דווקא לנחות לראשונה בשערי הבקו"ם או השירות
היכרות בין קבוצות שונות בחברה הישראלית מוכרחה להתחיל כבר בגיל צעיר, ולאו דווקא לנחות לראשונה בשערי הבקו"ם או השירות
מגילת העצמאות, ששיאה נפתח במילים "לפיכך נתכנסנו", מזכירה לנו בעבור מה נתכנסנו, ויותר מכך מזכירה לנו שהתכנסות
המחשבה על בית מדרש הורים נולדה מתוך מפגש בין שתי מחשבות מרכזיות שאציג במאמר, ומרצון "להוציא את בית הספר מגדרו"
הדתל"שיות היא לא כאב בחיים שלי. לפעמים אני שוכחת מהזהות הזו ונזכרת פתאום, וזה מרגיש כמו להעמיס תיק כבד על הגב
אם נגלה שיש לנו תפיסת עולם, אז השלב הבא הוא להקים בית ספר ולהפוך את תפיסת העולם לסדר יום.
מאמר זה עוסק בזהות אישית וקבוצתית, ובעיקר בשני מרכיבים מרכזיים של גיבוש הזהות: ראשית, יצירת ה’אחר’ והיחס הספירלי של הגדרת העצמי והגדרת ‘האחר’, ושנית, אופן קביעת קווי ההבחנה שיוצרים את החלוקה לקבוצות (‘אנחנו’ ו’הם’). טענתי הבסיסית היא כי אנו נוטים באופן טבעי להגדיר את עצמנו דרך ‘האחר’ וכי יש לכך חסרונות בולטים.
הזדהות עם קהילה מהווה העצמה של הפרט, בצורה שאינה מנותקת מהטבע החברתי של בני האדם
מה שאני אציע כאן הוא את נקודת המבט שלי, כיהודי ישראלי חילוני, על התפילה היהודית.
מדינת ישראל, כמדינת העם היהודי כולו, אינה יכולה להפקיד את מפתחות שערי הכניסה לעם היהודי בידי זרם אחד – היהדות האורתודוקסית
התרגלנו לאחוזי פתיחה גבוהים – מבטיחים לשמור על הסטנדרט.
בית פרת – מדרשה ישראלית | יישוב אלון | ד.נ מזרח בנימין 90618 | טל: 02-6566209 | פקס : 02-9979122 | info@beitprat.org
בית מדרש ישראלי (ע״ר)