
על זיכרון ויציאה לעצמאות
הזמן בו הרגשתי שאני "כל יכולה", שאני יכולה לעשות כרצוני, היה לאחר שאחי התאום אבי נהרג בצוק איתן.
הזמן בו הרגשתי שאני "כל יכולה", שאני יכולה לעשות כרצוני, היה לאחר שאחי התאום אבי נהרג בצוק איתן.
בלוח השני העברי, הדרך מהחירות לעצמאות עוברת דרך הזיכרון. לפחות חלק מהרצף הזה אינו מקרי
לבנות ולהיבנות, שני הפכים שהם אחד. הבנייה, מכוונת החוצה. היא יוצרת, מפתחת, מקימה ומזיזה הרים. לעומתה ההיבנות, ההתפתחות והצמיחה המכוונת פנימה
אם ייצא לכם לפגוש מישהו או מישהי ממשתתפי המסע, ותשאלו אותם מה היה בשבילם הדבר הכי משמעותי, אני מוכן להמר שהתשובה שלהם תכיל או תתחיל במילה – "האנשים".
המעבר ממולדת פיזית, אל מולדת שמייצגת פוטנציאל היא מרגשת בעיני מאד. רגשות וזכרונות הם חלק משמעותי מתחושת השייכות שלנו, אבל גם לאפשרות להגשים חלומות יש פוטנציאל לתחושות שייכות חדשות.
התרגלנו לאחוזי פתיחה גבוהים – מבטיחים לשמור על הסטנדרט.
בית פרת – מדרשה ישראלית | יישוב אלון | ד.נ מזרח בנימין 90618 | טל: 02-6566209 | פקס : 02-9979122 | info@beitprat.org
בית מדרש ישראלי (ע״ר)