
מנהג קריאת מגילת העצמאות
מגילת העצמאות, ששיאה נפתח במילים "לפיכך נתכנסנו", מזכירה לנו בעבור מה נתכנסנו, ויותר מכך מזכירה לנו שהתכנסות
מגילת העצמאות, ששיאה נפתח במילים "לפיכך נתכנסנו", מזכירה לנו בעבור מה נתכנסנו, ויותר מכך מזכירה לנו שהתכנסות
לבנות ולהיבנות, שני הפכים שהם אחד. הבנייה, מכוונת החוצה. היא יוצרת, מפתחת, מקימה ומזיזה הרים. לעומתה ההיבנות, ההתפתחות והצמיחה המכוונת פנימה
הציבור החילוני לא אמור לציית לכללי ההלכה בט' באב. יש ליצוק למועד זה את המשמעות הרלוונטית לציונות החילונית, וזה צריך לקרות מתוך השתייכות ולקיחת אחריות.
המעבר ממולדת פיזית, אל מולדת שמייצגת פוטנציאל היא מרגשת בעיני מאד. רגשות וזכרונות הם חלק משמעותי מתחושת השייכות שלנו, אבל גם לאפשרות להגשים חלומות יש פוטנציאל לתחושות שייכות חדשות.
הזהו גורלה של החברה הישראלית להתנתק משורשי יצירתה ולהמשיך לרחף כהזיה תלושה בחלל הפוליטי, ללא יסודות המחברים אותה לקרקע צמיחתה?
אני סיגל ואני ציונית וזה פשוט ככה. כי הבית שלי הוא ארץ ישראל, לאו דווקא השלמה. זה מה שלמדתי לאהוב.
כשאני קוראת סוגיה בגמרא היום, צורת ההתדיינות מזכירה לי בראש ובראשונה דיונים קהילתיים ואספות חברים. הדמיון הזה איננו מקרי.
מהו מהותו של מפעל ההתחדשות היהודית הפלורליסטית בישראל, ומהם אתגריו המהותיים?
הדיון על מרכזיות האנטישמיות לגבי ההיסטוריה של העם היהודי לא התחיל מהשואה. הוא עתיק אולי כמו העם היהודי עצמו.
התרגלנו לאחוזי פתיחה גבוהים – מבטיחים לשמור על הסטנדרט.
בית פרת – מדרשה ישראלית | יישוב אלון | ד.נ מזרח בנימין 90618 | טל: 02-6566209 | פקס : 02-9979122 | info@beitprat.org
בית מדרש ישראלי (ע״ר)