תגית: ראש השנה

"אוֹתוֹ בֹּקֶר אָבִיב צָמְחוּ לַשָּׁמַיִם כְּנָפַיִם. וְּבְנוַּדם מַעֲרָבָה אָמְרוּ הַשָּׁמַיִם הַחַיִּים אֶת תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ: "אֱלֹהֵינוּ, הַבִיאֵנוּ בְּשָׁלוֹם אֶל מֵעֶבֶר לָיָּם , אֶל מֵעֶבֶר לַתְּהוֹם, וּלְעֵת

חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, זמן המוקדש לחשבון נפש וקבלה לעתיד, נגמר בתקיעה, שברים ותרועה בראש השנה – יום הדין. מיום זה, בו אנו משליכים

קשה לי להיזכר ברגע של חרטה בחיי. זה לא כי אני שלמה בהכרח עם כל החלטה שלקחתי, אבל החרטה היא מושג שנעלם מהשפה שלי. חרטה

זה קרה לפני כ-6 שנים. אני יורד מהאוטובוס מול בנייני האומה, אחרי נסיעה ארוכה ומעייפת. מולי אני רואה את הדגלים של המרתון מתנוססים בעוז. אז